אף שמעלת רשב"י הוא באין ערוך לשאר בני אדם, וכדברי רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירים כוחך", מכל מקום העליה דהילולא דרשב"י שייכת לכל אחד, וכמובן מהסיפור דתלמיד האריז"ל שנענש כשאמר "נחם" בהיותו על ציון הרשב"י, כי לרשב"י לא נחרב הבית כלל, ומעלת רשב"י שייכת לכל ישראל. דרשב"י חיבר את ב' הקצוות דעליון ותחתון. 

וענין זה מתבטא גם בפסק דין, דרשב"י אמר ש"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" הוא דברים ככתבן, ומלאכתן נעשית על ידי אחרים - קצה הכי עליון - וביחד עם זה פסק שמי שאינו יכול ללמוד - קצה התחתון - יוצא בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. 

ועוד, שרשב"י חיפש לתקן את העולם, מטומאת מת שהיא חלק מהטבע, ועד שאמר "יכולני לפטור את העולם מן הדין" - גם מענינים בלתי רצויים שאינם מוכרחים על פי טבע. 

וההוראה: בפרט בדורנו שזכינו להתגלות תורתו של רשב"י צריך לפעול "יפוצו מעינותיך חוצה", לקשר את המעינות גופא עם החוצה שאין חוצה למטה ממנו.