ברכות אחר מסירת הפ"נ כללי: ער"ה תשכ"ח, תשכ"ט, תשל"א / ראש השנה ולא תחלת השנה, אבל באופן דקבלת עול שלמעלה משכל, ובפרט בר"ה שחל בשבת / הוראה מר"ה שח"ל בשבת / עוד לימוד מזה / מעלת דיבוק חברים ואהבת ישראל / דיבוק חברים, מדברים שהתורה נקנית בהם; חיבור ר"ה ומוצאי ר"ה ע"י לימוד החסידות / פירוש "תמים" שלם באבריו ותיקון על פגם ע"י תשובה / ר"ה נקבע ביום בריאת האדם דוקא / מעלת שנה תמימה וכאשר שבת בא תיכף אחר ר"ה / ר"ה שח"ל בשבת / מנהגנו באמירת היה"ר על אכילת התפוח בר"ה / זמן איכלת התפוח בליל א' והפרי חדש בליל ב' / דיוק בשיטת אדמו"ר הזקן בטעם שאין תוקעין בר"ה שחל בשבת / שקו"ט במ"ש בקונטרס ומעין (מאמר יז) בביאור מרז"ל (ביצה טו, א) דמזונותיו של אדם קצובים מר"ה ואמרם (ר"ה טז, א) אדם נידון בכל יום

בר"ה – תחילת מעשיך - מודגש מעלת עבודת האדם. ובפרט בר"ה שחל בשבת, שגם לאחר השלימות ההמשכה מלמעלה ביום א' צריך לתקוע בשופר ביום ב'. 

ראש השנה
לשונות הברכה אחרי קריאת הפ"נ הכללי דשנות תשל"ב-תשל"ח / התעוררות במבצע נש"ק לפני ר"ה (שח"ל בשבת).

משיחת יום בדר"ה וש"ש תשל"ח
ע"ד הכרח ומעלת עריכת מגבית (ע"ד "מעות חטים") לימים טובים דחודש תשרי.
מכתבים
שבכל ביכנ"ס יהיו שיעורי תורה וקרן גמ"ח / חיזוק ההתקשרות לנשיא וראש הדור בר"ה / מעלת ר"ה שח"ל בשבת / כנ"ל; ענין "ליום שכולו ארוך" / חיות העולמות בר"ה שח"ל בשבת / מקור הנוסח "להדליק נר של שבת קודש" ונוסח הדלקת נרות ר"ה / תספורת דג' שנים כשיום ההולדת בר"ה / ר"ה ותפלתו - ענין כללי על כל השנה / הכתרה דר"ה ע"י נשמות בני ישראל שהם מלכים / ביאור בדרמ"צ מצות נ"ח פ"ב בענין "תתן אמת ליעקב" ושיכותו ל"תיקון ואמת" (דמשה).

מברק - ער"ה תשמ"א / ברכות אחרי הפ"נ כללי: ער"ה תשט"ז, תשי"ז, תשל"ט, תש"מ, תשמ"א / הוראה לנשי ישראל מקריאת והפטרת ראש השנה - פרי' ורבי' / ביאור במ"ש בהמשך ר"ה תש"ג שבר"ה שח"ל בשבת ליכא החיוב דתק"ש (ולא רק שנדחה) / עשי"ת - זמן קירוב המאור אל הניצוץ, בפרט כשחל ר"ה בשבת / חנוכת הבית בסמיכות לר"ה / יום הולדת - ר"ה פרטי.

סיפור מהצ"צ ע"ד מעלת ישראל על נשמות.

תשמ"ב - תשד"מ / מברקים לר"ה תשמ"ב. תשד"מ.

ביאור המשנה יו"ט של ר"ה שח"ל בשבת במקדש היו תוקעין - בעבודת האדם / הוראה מר"ה שחל בשבת / הערות בדרשת הראב"ד לר"ה והערות המו"ל / תיקון לימוד בע"פ יד פרקים דתניא במשך חודש תשרי / דרשה בר"ה ע"ד חוק מיהו יהודי.

ערב ר"ה תשמ"ה; ערב ר"ה תשמ"ו.

מברקים לר"ה תשמ"ה; תברקים לר"ה תשמ"ו.

ביאור ענין "לא אד"ו ראש" ע"ד הקבלה וביאור דעת הרמב"ם (הל' קדה"ח פ"ז ה"ז) בזה; כמה פעמים הובא בש"ס מאמר "גדולה תשובה"; פירוש "עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" / איך נמשך החיות דר"ה שחל בשבת / ביאור במ"ש בלקות (סד"ה אתם נצבים) ששופר של ר"ה של יעל פשוט / מנהגי התרת נדרים; הקראת התקיעות / פירוש "כולם יהיו מותרים" / פירוש לשון היהי-רצון שבין התקיעות "וישוע שר הפנים" / ש"ץ בימים נוראים בתוך שנית האבילות / הש"ץ צריך ללמוד פירוש המלות כו' / שלילת הסיפור שר' אמנון פסק במה יענישוהו / שינוי מקום התפלה בימים נוראים / הטעם שברכות ראש השנה היו בכללות ולא בפרטיות - מעלת הפירוט ומעלת הכלל / ברכה ענינה גמ"ח; באור מרז"ל (סוטה יד, א) תורה התחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח / קביעת ר"ה בום בריאת האדם / "ראש השנה" ולא "תחלת השנה" / ביאור בפתגם אדמו"ר מהוריי"צ שענין המוחין הוא בשביל אהבת איש פשוט והקשר לר"ה / רמז לענין השחיטה בעבודה מימים שבין ר"ה ליוהכ"פ / הכתרת המלך - קבלת עול ובשמחה.

לפי התוספות התקיעות אין מעכבות את הברכות כי "במה בשופר" הוא פסוקי שופרות. ולרש"י תקיעות וברכות מעכבות זו את זו, מפני ש"במה בשופר" קאי על תקיעת שופר. שהפסוקים פועלים את ההמשכה כמבואר במשל הבעש"ט והרלו"י מבארדיטשוב.  

אופן תקיעת השברים ע"י אדמו"ר נ"ע בליובאוויטש.

הש"ץ דימים נוראים צריך ללמוד את פירוש המלות.

אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר (סידור אדמו"ר הזקן "סדר תקיעות") — ביאור מהות הכנה זו; שקו"ט בשיטת אדה"ז בענין אמירת "לשם יחוד" קודם כל מצוה

משיחת ש"פ נצו"י כ"ג אלול תשמ"ט

סיום שנת המאתיים הולדת הצמח צדק

ערב ראש השנה תש"נ, ברכה אחר קבלת הפ"נ כללי

הדגשה בשנה זו דערב ר"ה הוא ערב שבת, טועמי', שמוסיף בזכי' בדין דערב ר"ה; יום הולדת הצ"צ; שמו קאי על משיח; הוספת מעשים טובים.

ערב ר"ה תנש"א, ברכה אחר קבלת הפ"נ כללי

ערב ר"ה תשנ"ב, לאחר התרת נדרים.

ברכת הגאולה / שנה משולשת - מעוברת, שלימה "שבע שבתות תמימות".

ערב ר"ה תשנ"ב, ברכה אחר קבלת הפ"נ כללי

"ושפטו העדה - והצילו העדה", דינם של ישראל לטוב - הגאולה; הקשר לפ' נצבים, לפ' וילך, וליום הולדת הצ"צ; הר"ת ד"מיד" - משה, ישראל (הבעש"ט), דוד; הדגשה מיוחדת בקביעות השנה וע"פ הר"ת דשנת תשנ"ב.

יה"ר שתוכן המכתבים יהיו רק לטוב - ישועת ה' כהרף עין; ענין המבהיל דגזירת מיהו יהודי; תקיעת שופר מדגישה ענין יחודו ואחדותו של עמנו בני ישראל, טעמי תקיעת שופר ברס"ג / איסור גמור ומוחלט לנסוע ביו"ט בכדי לתקוע שופר או לקרוא בתורה או להיות ש"ץ.