ר"ה הוא "תחילת מעשיך" לשון רבים, דר"ה - יום ברוא האדם - פועל התחדשות בכל העולמות ע"י עבודת האדם. ד"נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", והדירה נעשית ע"י עבודת האדם.  

והנה "נתאוה" הוא תאוה שלמעלה מטעם ודעת, אך מה נתאוה ידוע לנו. 

וב' ענינים אלו ישנם בשופר שהשופר הוא גזירת הכתוב שלמעלה מטעם ודעת אך "רמז יש בו עורו ישנים גו' ושפרו מעשיכם" (ש"עורו גו'" הוא בחי' סור מרע, ו"שפרו מעשיכם" הוא בחי' עשה טוב). 

והנה כשיום א' דראש השנה חל בשבת מודגש ביותר מעלת עבודת האדם. דאף שביום א' נפעלו כל הענינים בשלימות מלמעלה, מ"מ אין זה מספיק וצריך שהאדם יתקע בשופר ביום ב'. 

וההוראה הוא שהחיוב דעבודת האדם הוא לא רק כשישנו פגם שצריך לתקן כו' אלא גם כשהדבר מתוקן ומושלם ע"י הקב"ה מ"מ צריך לעבודת האדם כדי להביא את הדבר לשלימות אמיתית.