כ"ק מו"ח אדמו"ר כותב שביום הראשון דראש חודש אלול תוקעים להתלמד. וצריך להבין הרי אם אינו יודע לתקוע פשיטא שצריך להתלמד ואם יודע איך לתקוע מדוע צריך להתלמד? ולכן צריך לומר שיש ענין מיוחד בתקיעה להתלמד. אך על פי זה קשה בקביעות שבו יום א' דראש חודש אלול חל בשבת איך מקיימים הענין המיוחד דתוקעין להתלמד. 

והביאור: בהקדים ביאור אדמו"ר הזקן במנהג לתקוע אחר נעילה, שמבאר שתקיעה זו היא ע"ד "תקע בשופר גדול" - תכלית העילוי דתקיעות מעין התקיעה דלעתיד לבוא. והענין, שתקיעה זו היא התקיעה בקול פשוט של עצם הנשמה שלמעלה מכל ציור - גם למעלה מהציור דתשר"ת. והנה על פי הידוע בענין כלל ופרט וכלל יש לומר שכמו שישנו התקיעה בקול פשוט שלאחר המאה קולות, כך ישנו תקיעה כללית בראש חודש אלול לפני התחלת התקיעות דאלול וראש השנה. 

ואם כן כשיום הראשון דראש חודש אלול חל בשבת אזי ע"י התשובה דשבת אותיות תש"ב מגיעים לצעקה פנימית דעצם הנשמה.