א. נרות המשכן והמקדש ניתנו בזמן של אור, ולכן בהם לא היה הכרח להוסיף נר בכל לילה ואין הכרח להאיר את הלילה ואת החוצה, כי בזמן המקדש ישנו אור גם ב"חוצה". משא"כ נרות חנוכה ניתנו בזמן של חושך שאז צריך עבודה במסירת נפש, וצריכים להאיר את החושך ואת החוצה ולהוסיף בכל לילה. 

ותובעים עבודה זאת מכל אחד, שכל אחד צריך להיות "אמבאסאדאר" של הקב"ה, להאיר את העולם באופן הנ"ל. 

ב. במצות נר חנוכה ישנם ב' שינויים משאר המצות: (א) שישנה מציאות של מהדרין מן המהדרין, (ב) ושכל אחד מקיים את המצוה בהידור. 

ויובן בהקדים שבההנהגה שלמעלה ישנם כמה בחינות: (א) הצלחה שעל פי טבע - שבא על ידי קיום המצות. (ב) נס שלמעלה מהטבע - שבא על ידי הידור מצוה. (ג) והנהגה שלמעלה מנס (ולמעלה ממציאות) - נר חנוכה, שהרי בעצם לא היו צריכים לנס מפני שטומאה דחוי' בציבור, ומ"מ נעשה נס. וזה בא על ידי עבודה במסירות נפש שבו אין האדם מציאות כלל.

וזהו שחנוכה, שבו הי' הנהגה באופן הג', מעורר אצל בני ישראל את המסירות נפש שלמעלה ממציאות, שאז קיום המצוות הוא ללא הגבלה עד לאופן ד"מהדרין מן המהדרין".