לקוטי שיחות ח"א ע' 94 (ויגש)
קיצור
א. יהודה מסר נפשו להילחם עבור בנימין - כי הוא "ערב את הנער". וזהו הוראה להורים שצריכים למסור נפשם עבור כל ילד שיקבל חינוך הראוי, כי ה' מסר את להם את האחריות לילד.
ב. גלות מצרים היתה גלות קשה יותר משאר הגליות מפני שהיתה הגלות הראשונה וזה הי' לפני מתן תורה (שאז יכלו להגיע רק עד שורש הנבראים), וכל ישראל היו במקום אחד. ואעפ"כ הקימו בני ישראל ישיבות. ומזה הוראה שעל אחת כמה וכמה שעתה צריכים להקים ישיבות, וגם תלמידי הישיבה צריכים שלא להתפעל מהאויר שברחוב ולא לחשוב על "תכלית".
ג. איתא בכתבי האריז"ל שע"י שיוסף אמר "הא לכם זרע" הוסיף חיות בקליפת מצרים, ומזה נעשה קושי הגלות, והתיקון לזה הוא ע"י אמירת "הא לחמא עניא". ואף שלכאורה היתה כוונתו רצוי' – להשפיע קדושה למצרים, מ"מ הי' זה בלתי רצוי כי עשה כן מדעתו, והמצריים לא היו מוכנים להתברר, וא"כ אדרבא הוא הוסיף חיות בקליפה.
והביאור בעבודת האדם: צריכים לקרב את בנ"י לתורה ללא פשרות, כי צריכים לקרב רק על פי הוראות התורה.
וזהו ש"הא לחמא עניא" הוא התיקון ל"הא לכם זרע", כי אומרים ש"כל דכפין יתי", אך מוספים "ייתי ויפסח" שצריך לקיים את הלכות הפסח.
ב. גלות מצרים היתה גלות קשה יותר משאר הגליות מפני שהיתה הגלות הראשונה וזה הי' לפני מתן תורה (שאז יכלו להגיע רק עד שורש הנבראים), וכל ישראל היו במקום אחד. ואעפ"כ הקימו בני ישראל ישיבות. ומזה הוראה שעל אחת כמה וכמה שעתה צריכים להקים ישיבות, וגם תלמידי הישיבה צריכים שלא להתפעל מהאויר שברחוב ולא לחשוב על "תכלית".
ג. איתא בכתבי האריז"ל שע"י שיוסף אמר "הא לכם זרע" הוסיף חיות בקליפת מצרים, ומזה נעשה קושי הגלות, והתיקון לזה הוא ע"י אמירת "הא לחמא עניא". ואף שלכאורה היתה כוונתו רצוי' – להשפיע קדושה למצרים, מ"מ הי' זה בלתי רצוי כי עשה כן מדעתו, והמצריים לא היו מוכנים להתברר, וא"כ אדרבא הוא הוסיף חיות בקליפה.
והביאור בעבודת האדם: צריכים לקרב את בנ"י לתורה ללא פשרות, כי צריכים לקרב רק על פי הוראות התורה.
וזהו ש"הא לחמא עניא" הוא התיקון ל"הא לכם זרע", כי אומרים ש"כל דכפין יתי", אך מוספים "ייתי ויפסח" שצריך לקיים את הלכות הפסח.