פרעה אמר למצריים "וכל הבת תחיון", שזהו חלק מהגזירה, והוא שיגדלו את הבנות בדרכי מצרים. וגזירה זו שייכת גם עתה שרוצים לזרוק את הילדים ל"נילוס" - לעבודה זרה של המדינה, כי חושבים שצריך לחשוב על התכלית. אך האמת הוא שכשמקיימים רצון הקב"ה אזי הקב"ה מפרנס את האדם.

ב. בהגדה נאמר "ואת עמלנו אלו הבנים", ומזה הוראה שצריך להשקיע עמל כדי לחנך את הילדים - ועד לעמל כזה שנקרא עמל על פי תורה, שגם אם משפיע באמירת "מילה אחת" אינו יוצא בזה ידי חובתו וצריך להשקיע עמל. ולא רק לבניו ותלמידיו אלא לכל אחד כי המצוה הראשונה היא "פרו ורבו" (בגשמיות ו)ברוחניות.

ג. חינוך תינוקות של בית רבן הוא היסוד של עם ישראל, וכמו שרואים שיהושע בן גמלא זכור לטוב בכל הדורות מפני שתיקן שיושיבו מלמדים לתינוקות בכל פלך ללמוד עם כולם.

ועד"ז כאשר ה"יעבסקציה" טענו שהגדולים יכולים ללמוד תורה אך לא הילדים, עמדו נגדם במסירות נפש.

ד. "למה הרעותה לעם הזה" הוא קושי שנשאר (גם לאחר הביאור בתורה אור שזהו הכנה לגילוי שם הוי'), כי יכולים לפעול ענינים אלו (ועד"ז בענין טרדות הפרנסה) ע"י עבודת פרך ברוחניות (בחומר דא ק"ו כו'). שענין עבודת פרך אינו עבודה גדולה שהרי היא מלאכת נשים לאנשים אלא שינוי הרגילות, אף שאינו משנה את טבעו ורק כופה את עצמו (וכמרומז בתניא בזה שמביא משל מ"שוק של חמרים", אף שכבר הביא ראיה מ"שונה פרקו מאה פעמים ואחת", כדי לרמז שנעשה עובד אלוקים אף שלא "קנה" ושינה את החמור, אלא רק "השכיר" - שהו"ע אתכפיא).