בני ישראל יצאו מגלות מצרים בזכות המסירות נפש דלקיחת ושחיטת השה שהיה העבודה זרה של מצרים. ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ואם כן גם הגאולה העתידה תבוא על ידי מסירות נפש, ובפרט מסירות נפש במצות אהבת ישראל לפעול על בני ישראל לקיים תורה ומצוות.

ב. החילוק בין מצה לחמץ הוא שחמץ הוא בהתנשאות ומצה בביטול. וזהו שחמץ ומצה חלוקים באות ה"א וחי"ת. שהפתח התחתון דהחי"ת וה"א מורים על "לפתח חטאת רובץ". אך למצה ישנו ה"א - שיכול לצאת ממצבו ולעלות דרך הפתח העליון דאות ה"א ולעשות תשובה. אך החמץ אינו יכול כי הוא מציאות וא"כ אינו מודה שטעה.