עה"פ (ב, א) "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי". איתא בגמרא (סוטה יב, א) שמהפסוק "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" למדים שלידתה במצרים והורתה שלא במצרים, וא"כ בשעת לידת משה היתה בת ק"ל, "והכתוב קראה בת"?. ועל זה עונה הגמרא "נולדו בה סימני נערות וכו'". ויש לומר שב' ענינים אלו - שהורתה שלא במצרים, ונולדו בה סימני נערות - קשורים זה בזה.

והביאור: גלות מצרים פירושו שאין רואים את שם הוי' אלא רק את שם אלוקים – הטבע. ולכן אמר יוסף "האלוקים יענה את שלום פרעה". ולכן במצרים היה הנילוס משקה את הארץ, דלא כבארץ ישראל ששם "למטר השמים תשתה מים", שעל ידי זה רואים ש"עיני ה' אלוקיך בה".

והנה אין חבוש מתיר את עצמו, ולכן כדי שמשה יוכל לגאול את בני ישראל ממצרים הי' צריך להיוולד מאשה שהורתה שלא במצרים, שהיא למעלה מהמיצרים וגבולים דמצרים (והטבע), ולכן "נולדו בה סימני נערות" כדי שלידת משה הי' באופן ניסי, שלמעלה מההגבלה דמצרים.