ידוע פי' הבעש"ט על "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שהמגילה אינה רק סיפור דברים אלא היא הוראה לאדם. וצריך להבין מהו ההוראה מזה ששם היום טוב הוא פורים בלשון פרסי? ומהו הביאור בזה ששם ה' לא נזכר בכל המגילה?

ויובן בהקדים שכשמרדכי ואסתר רצו לבטל את הגזירה, הנה בתחילה פעלו ברוחניות הענינים על ידי תשובה, ורק אחר כך פעלו בדרכי הטבע, כי ידעו שהטבע הוא רק המסובב, ועיקר הסיבה היא הרוחניות.

וענין זה הוא גם כשבני ישראל נמצאים בגלות - בלשון פרסי, במקום שאין רואים את שם ה' – אסתר, ומ"מ – יודעים בני ישראל שבאמת הכל הוא מהקב"ה – מגילה לשון גילוי.

וזהו ההוראה לאדם, שגם כשמצא בגלות הנה עיקר ההתעסקות צריך להיות בתורה ומצוות, ואז הנה בכל כלי שיעשה תבוא הברכה.