סיום שולחן ערוך אורח חיים הוא בדברי הרמ"א "טוב לב משתה תמיד" (שלכן יש להרבות במשתה בפורים קטן – ויש לומר שזה כולל גם את שושן פורים קטן).

והנה, על הפסוק "וטוב לב משתה תמיד" אומרת הגמרא "זה שדעתו רחבה", ורש"י מפרש ש"טוב לב" פירושו "שמח בחלקו", דמזה משמע שכשיש לאדם דעת רחבה הוא שמח בכל מצב. דהנה, אדמו"ר הזקן מפרש ש"מרובים צרכי עמך" הוא מפני ש"דעתן קצרה", דהקב"ה נותן לאדם את צרכיו, אך כשהאדם רודף אחר מותרות אזי נחסר לו גם מצרכיו. ועוד, שמי שדעתו רחבה - שרוצה רק תורה ומצוות שהם בלי גבול ולא גשמיות - גבול, אזי הוא שמח בחלקו.

וזהו הביאור בגמרא שאם האדם הוא במצב שעל פי רוב "דעתו רחבה" אזי גם כש"שבע יפול צדיק" - שיש לו נפילה - הנה גם אז נותן לו הקב"ה את כל ההמשכות והוא במצב ד"טוב לב משתה תמיד".