אמרו חז"ל שמשה נתקשה במחצית השקל עד שהוציא הקב"ה מטבע של אש מתחת כסא הכבוד. ותוספות מבארים שמשה נתקשה איך שייך שמטבע יהיה כופר לנפש. אך על פי זה קשה איך נתיישב קושי זה על ידי שהראהו הקב"ה מטבע של אש?

והביאור: "כסא" הוא ענין כס והעלם, ו"הכבוד" הוא ענין הגילוי. אך אם הקב"ה היה מגלה את האור שלמעלה מנבראים אזי לא יוכלו הנבראים לקבל, ודוקא על ידי ההעלם - "כסא" יכול להיות "הכבוד" - גילוי. וזהו "כסא הכבוד" - ראשית התגלות אוא"ס לנבראים. 

והנה, גילוי זה פועל בנבראים רצוא ושוב, שדוקא על ידי ההעלם מרגישים בני ישראל את האור וממילא מתעוררים ברצוא, אך מפני שיודעים שהכוונה העליונה היא דירה בתחתונים, שלכן נתעלם בכסא הכבוד, נעשה בנבראים תנועה של שוב. 

והנה, אש הוא רצוא - שתמיד עולה למקורו, ומטבע הוא שוב - שחריף לצאת, שהמטבע שוה אותו דבר לכל אחד, וזהו בחינת שוב, דברצוא ישנם חילוקים, אך בשוב וקבלת עול כולם שווים. 

והנה, מטבע של אש הוא חיבור רצוא ושוב, שאין זה בכח הנבראים אלא בכח האלוקות שמתגלה לנבראים - כסא הכבוד. דנשמות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד ולכן יש בהם ניצוץ בורא שמצד זה יש בהם העבודה דמטבע של אש. 

והנה, על ידי עבודה זו שמצד עצם הנשמה מתכפרים הפגמים, כי עצם הנשמה היתה תמיד באמנה איתו ית'. 

והנה, בזמן הזה מחצית השקל הוא ענין נתינת הצדקה, שבזה ישנה גם כן בחינת מטבע של אש. דמטבע הוא רצוא כי יש בזה חיות נפשו, ונותנה בקבלת עול ללא טעם (דאם יש לעני מעלה אזי אין זה צדקה, שהרי אז מגיע להעני ענין זה מצד מעלתו). וזהו החיבור דמטבע של אש - שנותן את חיותו בקבלת עול, והקבלת עול שלו הוא בחיות.     

ב. בהפטרת פרשתנו מסופר שאליהו אמר לבני ישראל "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". ויש לומר ש"פוסחים על שתי הסעיפים" גרוע יותר מעבודה זרה מכמה טעמים: (א) שבעבודה זרה כשמבין שטעה מתעורר בתשובה, משא"כ הפוסח אינו מתעורר כי טוען שתמיד האמין גם בהקב"ה. (ב) העובד עבודה זרה מאמין בה ומסור לענינים רוחניים, משא"כ הפוסח עובד גם כן את העבודה זרה כי חושב שיוטב לו בגשמיות על ידי זה, ואם כן הוא מוותר על הרוחניות שלו עבור הגשמיות. (ג) אנשים אחרים לא ילמדו מהעובד עבודה זרה (כי עבודה זרה מופרך לגמרי אצל האחרים) ולכן לא יכשיל אחרים, משא"כ הפוסח יכול להטעות אחרים.   

והנה, כל הנ"ל הוא גם ב"פוסח על שתי הסעיפים" בדקות, שמקיל בעניני שולחן ערך לפי שעה לצורך פרנסתו.