איתא בגמרא "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". והנה, מיעוט השמחה באב הוא בהגבלה, כי רק ממעטין בשמחה, כי גם בחודש אז ישנו הציווי "עבדו את ה' בשמחה". אך ריבוי השמחה באדר הוא בלי גבול. והנה, מלשון "כשם כו' כך" משמע שמיעוט השמחה באב הוא המקור לזה שישנו שמחה בלי גבול באדר, והוא מפני שיתרון האור הוא מן החושך, ואם כן תכלית ויתרון השמחה הוא דוקא לאחרי העבודה דביטול הענינים הבלתי רצויים באב (שזהו שגם באב ישנו שמחה כי העבודה דביטול הענינים הבלתי רצויים הוא חלק מהעבודה דעשיית "דירה לו ית' בתחתונים").