מלשון בפרש"י הראשון "מה טעם פתח בבראשית" משמע שהשאלה היא מדוע הפתיחה היא בבראשית אך מובן שהסיפור צריך להיכתב בתורה (ורק לא בפתיחת התורה). וא"כ אינו מובן מהו התירוץ הרי התשובה לאומות העולם יכולה לבוא גם באמצע התורה?

גם צריך להבין למה צריך שהמענה יכתב בתורה - שהיא הוראה לישראל - הרי המענה יכולה להינתן בעל פה וכיוצ"ב?

והביאור בפנימיות הענינים: "כבשתם ארצות שבעה גוים" הוא הבירור של עניני הרשות (שזהו חלק בתורה), שאומות העולם טוענים שזה שייך להם, ואנו עונים ש"ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

והנה בבירורים ישנם ב' מדריגות (א) עניני הרשות (ב) דברים האסורים שעל פי הסדר הרגיל אי אפשר לבררם, ורק שבאופנים מיוחדים - על דרך ביטול בשישים או תשובה מאהבה - אפשר לבררם. והכח לבררם הוא למעלה מהתורה. ןע"י בירורם מתגלה ש"ממך הכל", שבכל דבר ישנו "כח מעשיו" של הקב"ה שהם הניצוצים שצריך לבררם. ומפני שענין זה הוא למעלה מהתורה מובן שצריך לבוא בפתיחת התורה.