א. הנסיון הראשון שנזכר בתורה הוא "לך לך גו'" (אף שהנסיון דאור כשדים הוא גדול יותר), והוא מפני שהעבודה ד"לך לך" ישנה בעבודת כל אחד מישראל. מלמעלמ"ט – ירידת הנשמה לעוה"ז, ומלמטלמ"ע – היציאה מהנה"ב לקדושה, ועד להיציאה ממדרגות הקדושה, "אל הארץ אשר אראך" לבחי' שלמעלה מטו"ד.

ב. אברהם ביקש מה' "לו ישמעאל יחי' לפניך", אך ה' אמר שדוקא "ביצחק יקרא לך זרע". והוא מפני שלידת יצחק הי' למעלה מן הטבע, ונימול לשמונה – שהתקשרותו באלוקות הוא למעלה מטו"ד. 

וההוראה: צריך לחנך את הקטנים, ולא לחכות עד שיבינו מעצמם, ולתת להם את המידה הכי חזקה של יהדות – "ברית עולם". ולחנכם שהם באים מעם שלמעלה מהטבע, וממילא חשבונות שמצד הטבע אינו נוגע אליהם.

ג. השבוע דפרשת לך לך הוא שבוע שמח כי חיים עם אברהם, ומכ"ש פרשת וירא שבו חיים עם אברהם כפי שהוא לאחר המילה. ענין המילה הוא המשכת האור שלמעלה מנבראים ולכן קשורה עם לידת ולד שהו"ע המשכה חדשה מכח הא"ס.