א. ידוע הסיפור שאדמו"ר נ"ע נכנס לאדמו"ר הצמח צדק ובכה ושאל מדוע לא נגלה הקב"ה אליו כמו שנגלה לאברהם. והנה ישנה הוראה הן מהשאלה והן מתשובת הצמח צדק. דמהשאלה רואים שלכל אחד צריך להיות רצון חזק ודרישה שיתגלה אליו ה'. ומתשובת הצמח צדק - "אז א איד באשליסט ביי זיך צו ניין און ניינציק יאר אז ער דארף זיך מל זיין, איז ער ווערט אז דער אויבערשטער זאל זיך צו עם באוויזן" - ישנה הוראה שכל אחד (לפני שמגיע ל"בן מאה כאלו מת" - שכבר בירר את כל י' כוחות הנפש בפרטיות, כפי שכל אחד כלול מעשר) צריך לדעת שעליו להתעלות ולהסיר את הקליפה הדקה, דלולא זאת, הנה בריבוי השתלשלות יכול לבוא לידי ירידה גדולה.  

ב. חז"ל אמרו שיצחק נולד דוקא מטיפה קדושה - לאחר שאברהם נימול. וצריך להבין מדוע היתה מעלה זו ביצחק דוקא ולא באברהם? והביאור: עבודת אברהם הי' המשכה מלמעלה, דמדרגת אברהם הי' עולם האצי' ואברהם המשיך את עולם האצי' למטה. משא"כ עבודת יצחק הי' מלמטה למעלה, שדוקא עי"ז מגיעים לבלי גבול האמיתי (שלמעלה גם מעולם האצי') מפני שדוקא העבודה דמלמטלמ"ע היא תכלית הכוונה. ולכן הנה דוקא יצחק הי' צריך להיוולד מבחי' התמימות שלמעלה מאצי'.

וההוראה: אברהם ויצחק הם האבות דכל אחד מישראל, וא"כ לא מספיק שהאדם ימשיך קדושה לאלה שנראה שהם ראויים לכך, אלא שצריך להתעסק בעבודת יצחק לגלות את הקדושה בתחתון עצמו, גם במי שנראה שאין לו כל שייכות לקדושה.