בפירוש "קדושים" מצינו ב' קצוות, מהקצה הכי עליון - "כי קדוש אני" שהוא קדושה בלי גבול. ועד לקדושה בדברים פשוטים נטילת ידים וכיוצ"ב.

והענין שקדושים בא לאחר פרשת אחרי להורות שהנתינת כח לקדושה נעלית כזאת היא מיום הכיפורים.

וענין אחרי מות הוא שגם לאחר שהאדם בא למדריגה נעלית בקדושה דפרשת אחרי - "בקרבתם לפני ה' וימותו" - הנה צריך להוסיף ולעלות בקדושה.

ובב' הקצוות: גם זה שהוא במדריגה נעלית צריך לדעת שצריך להוסיף בקדושה "כי קדוש אני", וקדושת ה' היא בלי גבול. ולאידך גם זה שבדרגא נמוכה צריך להתחיל ולעלות בקדושה, הגם שמתחיל מענינים פשוטים.