ברש"י (י"ט כ"ה): "להוסיף לכם תבואתו: המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו, שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעות. היה רבי עקיבא אומר דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו. אני ה': אני ה' המבטיח על כך ונאמן לשמור הבטחתי".

ולכאורה קשה הרי בכמה מקומות בתורה נאמר ענין של שכר ורש"י אינו מפרש "דיברה תורה כנגד יצר הרע", ואם כן מהיכי תיתי לפרש כן בפסוק זה. ומהו אריכות לשון רש"י. 

והביאור: הקושי לרש"י בפסוק זה הוא הלשון "להוסיף", דאם הכונה שהקב"ה משלם שכר, אזי מתאים יותר לשון "למען" כבכמה מקומות בתורה. ולכן מפרש רש"י שכוונת התורה הוא שהאדם יכול לקיים את המצוה בכוונה שמקיים את המצוה כדי לקבל שכר, דזהו "להוסיף", שטעם קיום המצוה הוא "להוסיף". אך על פי זה קשה מדוע נאמר "להוסיף כו'" בסיום הענין (דאם הכונה הוא שהקב"ה משלם שכר אזי מובן שנאמר דוקא כאן, כי השכר נאמר בסיום הענין) הרי הכוונה בזה הוא לאופן קיום המצוה? וענין זה מבהיר רש"י על ידי שמשנה מלשון הכתוב ("תבואתו") ל"פירות הנטיעות", ש"להוסיף" נאמר לאחר "ובשנה החמישית" כדי לרמז שהברכה היא שגם לאחר שהפירות דשנה החמישית גדלים, מתברכים הפירות (על דרך "אף בתוך המעים תהא בו ברכה").     

והטעם שדוקא מצוה זו יכולים לקיים בשביל לקבל את השכר, והקב"ה מבטיח שכר נעלה יותר, מבאר רש"י ש"דיברה תורה כנגד יצר הרע", שקיום מצוה זו קשה כי היצה"ר טוען "ארבע שנים אני מצטער בו". 

אך תלמיד ממולח מקשה איך יתכן שהקב"ה משנה מצוה זו משאר המצות, שהאדם יכול לקיימה עבור שכר והשכר הוא מופלג, רק בשביל אחד שהוא בשפל המצב שלכן צריך לדבר כנגד יצרו הרע? ולכן מביא רש"י את שם בעל המאמר רבי עקיבא, ש"היה רגיל לזכות את ישראל", ואמר ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", ולכן מובן שהתורה מתעסקת עם זה שצריך את העזר ד"דיברה תורה כנגד יצר הרע". 

ורש"י מדגיש ש"היה רבי עקיבא אומר" שהיה אומר זה בתמידות כי זה שייך למהותו ומעלתו של רבי עקיבא, דרבי עקיבא לא למד תורה עד שהיה בן ארבעים, והתחיל ללמוד רק מפני שהבטיחו לו שכר. ונמצא שאצלו היה כעין "ארבע שנים אני מצטער בו חינם", דעל ידי שהתחיל ללמוד מדגיש שארבעים השנים שקדמו היה "מצטער בו חינם". ואף שהלך ללמוד עבור שכר הצליח באופן מופלג ועד ש"כולהו אליבא דרבי עקיבא.

ובפנימיות הענינים: התורה דיברה כנגד יצר הרע כי מטרת התורה היא בירור היצר הרע, כי דוקא על ידי זה נעשה הוספה בקדושה - "ורב תבואות בכח שור", והוא מפני שהעבודה דבירור נפש הבהמית קשור עם צער ואתכפיא, שאין לאדם הנאה בזה, ומאתכפיא באים לאהפכא - "להוסיף לכם תבואתו".