איתא במסכת שבת (קנו): מי שנולד בה' בשבת יהא גומל חסדים לפי שבו נבראו דגים ועופות הניזונים בחסדו של הקב"ה. ולכאורה הרי בכל בנ"י ישנם ג' סימנים ד"רחמנים ביישנים וגומלי חסדים"?

ויובן על פי דיוק הלשון "בחסדו של הקב"ה" שהוא חסד בלי גבול, שאלו שנולדו ביום ה' ישנו בהם חסד יותר משאר בנ"י. 

והנה הכלי לחסדו של הקב"ה הוא ביטול, ובפשטות שכשהאדם בטל אזי הוא מתחסד עם אחרים גם על חשבון טובת עצמו, ודגים מורים על בחי' ביטול, שהרי הם בטלים למקור חיותם שהוא המים.

והוראה לדורנו הוא שעיקר הברכה דדגים הוא לבני יוסף, ודורנו זה הוא דורו של יוסף נשיא דורנו, שהפיץ את המעיינות בכל מקום מבלי לחשוש לעין הרע.