השייכות דיו"ד כסלו לפרשת ויצא הוא "ושבתי בשלום". דהפדיה דאדמו"ר הזקן הי' "כשקריתי בספר תהילים פסוק פדה בשלום", אך זה הי' השיעור תהילים דיום בשבוע שאינו שוה לכל נפש, משא"כ ביו"ד כסלו "פדה בשלום" הוא בשיעור תהילים דימי החודש השוה לכל נפש. 

וביאור הענין: פנימיות התורה הוא ענין השלום (משא"כ בנגלה ששם ישנם קושיות וכו'). ואדמו"ר האמצעי ביאר את תורת החסידות גם בבחינת בינה בריבוי פרטים, באופן ששייך לכל אחד (משא"כ אדמו"ר הזקן הוא בחי' החכמה שבה הפרטים כלולים בנקודה), ולכן הפסוק "פדה בשלום" בשייכות ליום גאולתו הוא לכל אחד. 

ובפרטיות יותר הנה "פדה בשלום" הוא "ב' שלום", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ודוקא יו"ד כסלו קשור עם שלום מלמטה למעלה. והוא מפני שמצד בחי' חכמה (אדמו"ר הזקן) ה"אור" בא מלמעלה, וממילא אין קושיות מצד כללות האור, אך האדם אינו יודע את תירוץ הקושיות, ודוקא בבחי' בינה (אדמו"ר האמצעי) הנה השלום הוא גם מצד הפרטים - מלמטה.

(זהו הביאור בזה שעונים "עליכם שלום" להאומר "שלום עליכם", דהעונה אומר שהשלום הוא לא רק מצד העליון - זה שפתח - אלא גם מצד העונה, ולכן מקדים "עליכם" - שישנם רבים - והשלום הוא גם מצד הרבים, שלכן משנה את הנוסח כדי לאמר שהשלום אינו רק מצד הפותח אלא גם מצדו. משא"כ הפותח שמתחיל ב"שלום" כי השלום הוא מצדו והוא דורש שהשלום יהי' "עליכם").