כ"ק אדמו"ר נ"ע אמר לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאז איך אייך". דצדיקים דומים לבוראם, ובנוגע לתורה איתא "אנא נפשי כתבית יהבית" - שהקב"ה הכניס את עצמו בתורה, ועד"ז הוא בצדיקים.

והנה לשון חז"ל הוא "יהבית" – לשון מתנה, אך הלשון דאדמו"ר נ"ע הי' "לאז" - משאיר. והחילוק ביניהם הוא שבנתינה אין המקבל צריך לעשות פעולה, משא"כ בנוגע ל"לאז" שהמקבל צריך בעצמו לקחת את הדבר. וזה מתאים אם דרישת חסידות חב"ד שכל אחד צריך להבין אלוקות בעצמו. ומודגש ביותר בנוגע לאדמו"ר נ"ע שייסד ישיבה שבו ילמדו דא"ח כמו שלומדים סוגיא בנגלה (שזהו ענין הלקיחה), ועד שהשכל האלוקי בא בהבנה והשגה עד שנעשה תורתו כי יכול להבין ולהסביר את הענין באותיות שלו.