ישנו חילוק עיקרי בין התשובה דכל השנה להתשובה דיוה"כ. והוא, שבכל השנה התשובה היא על הגברא, דאם האדם חטא עליו לשוב. אך ביוה"כ חיוב התשובה הוא מצד הזמן דיוהכ"פ, וכלשון הרמב"ם "יוהכ"פ הוא זמן תשובה לכל כו' לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה". דהתשובה אינו תלוי באדם אם חטא או לא אלא שייכת לכולם. וגם אם האדם לא חטא הרי הרמב"ם ממשיך "עבירות שהתודה עליהם ביוהכ"פ שעבר חוזר ומתודה עליהם ביוהכ"פ זה". והוא מפני (כביאור התניא) שכשהאדם מתעלה למדריגה נעלית יותר צריך תשובה נעלית יותר. 

בפנימיות הענינים: תשובה הוא למעלה מזמן, ולכן התשובה היא "בשעתא חדא", וביוהכ"פ נמשך גילוי זה בזמן. ע"ד שישראל בהיותם בעולם הם כמו מלאכים שלמעלה מהעולם.