סיכום:
שמחה ותענוג דבורא ונברא

המנהג לברך על הד' מינים בסוכה דוקא, שמקפת כל צרכי האדם, אפילו מה שלמטה מרגליו. עד שכל סוגים שבישראל ראויים לישב בסוכה אחת. באופן דהתיישבות. גם שבעת ימים הם מציאות אחת דהקף. ובנטילת הד"מ מתחבר "ביום הראשון" כתר, מלשון מקיף וסובב כל הי"ס בשוה, "ולקחתם לכם", בפנימיות.

וסיפא דקרא "ושמחתם לפני ה' אלקיכם", שמחה פורץ גדר. נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני. ביאור בעל ההילולא בארוכה, ועושה מזה סוגיא שלימה (בהמשך וככה פי"ב) דנח"ר לפני הוא תענוג דבורא, ומה שקיום תומ"צ צריך להיות בשמחה וטוב לבב הוא תענוג דנברא, ותכלית השלימות דמצוה ל' צוותא וחיבור, הוא שהתענוג והנח"ר דישראל המקיים מצוה יהי' חד עם תענוג ונח"ר דבורא.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש