תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשד"מ
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
"נפלאות" מהתהוות היש ו"לבדו" עם ישראל
"נפלאות" מהתהוות היש ו"לבדו" עם ישראל
ענין "לעושה נפלאות גדולות לבדו", הרי כולם הם נפלאות רק לגבינו, ומביא מאדמו"ר נ"ע בשם הבעש"ט, שכל עשיותיו הם נפלאות גדולות וגודל הפלא הוא לבדו יודע. ולא כפרש"י דנפלאות הוא מהתהוות יש מאין. ע"ד גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ. והוא פסוק שני קודם הקפות להביא ראיה מהתורה על השמחה אחרי אתה הראת, ע"י השגה דהוי' הוא האלקים ואין עוד מלבדו יכול לעמוד על הידיעה דכל עשיותיו של הקב"ה הם נפלאות שרק הוא לבדו יודע את גודל ההפלאה.
"כי לעולם חסדו", שנמשך למטה לבירור אוה"ע, כמשל סעודת המלך דע' פרים, שאמר לאוהבו בוא ונגלגל אני ואתה במה שתמצא, שיריים מורה על המשכה פנימית ועצמית, כמו שיריים שבוקעים מהחבית שמורה על מילוי ותוקף החבית. כך לאחר הקרבת ע' פרים במקיף דסוכות נמשך בפנימיות יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. ישראל ומלכא בלחודוהי.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
ראה ד"ה זה תש"ד "ארבעין שנין, ומובן שעכשיו יש במאמר היכולת להיות קאים אדעתיה דרביה ע"י יגעת ומצאת". בסופו מקשר עם ד"ה ביום השמע"צ (הא') תש"ח בענין בואו ונגלגל אני ואתה.
ראה ד"ה זה תש"ד "ארבעין שנין, ומובן שעכשיו יש במאמר היכולת להיות קאים אדעתיה דרביה ע"י יגעת ומצאת". בסופו מקשר עם ד"ה ביום השמע"צ (הא') תש"ח בענין בואו ונגלגל אני ואתה.