תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשד"מ
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
מילת אברהם גרם רצון להתגייר
מילת אברהם גרם רצון להתגייר
קשר העניינים, כשימול את בשר ערלתו יהי׳ אז "אב המון גוים". ענינו של אברהם המשכת החסד שלמעלה. קודם המילה היו יורדים נשמות גבוהות גם לאומות העולם ע״י היסוד, כי לא הייתה הפרדת הערלה מהיסוד ונמשך החסד גם לאומות העולם. כמתושלח, שהיה במדרגה גבוה עד שנתעכב המבול בז' ימי אבלו והי׳ מצב שאם ישובו יהיו גשמי ברכה בתכלית השלימות. מובן מזה איך שלפני מילת אברהם היו נשמות גבוהות והמשכת החסד שלמעלה גם באומות העולם. לכן קודם המילה לא היה לאברהם שליטה עליהם ולא נתגיירו. רק לאחר המילה נעשה ירידה באומות העולם, גרם שיהי׳ להם רצון להתגייר. (זהו גם הטעם שיש יותר גרים מזרע עשיו שנולד לאחר המילה מאשר מזרע ישמעאל שנולד לפנ"ז) וע"י ירידה זו בא לעליה, שנפעל בהם ענין הגירות, שזהו תכלית העלי׳ שלמעלה ממצבם שלפני הירידה. עד לגרים כר׳ מאיר ור׳ עקיבא. ואברהם הי׳ ראש למולים וממנו נמשך אח״כ בכאו״א מישראל, כי ענין זה הוא ירושה לנו מאבותינו, ובא לידי גילוי לע״ל כאשר יהיו כל הענינים באמיתתם בגילוי.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
כללות המאמר הוא "מרבינו הזקן בד״ה דשנת תקס״ב (הנדפס בספר המאמרים תקס״ב ח״ב) ובנוסח אחר גם באור התורה לאדמו״ר הצ״צ, הכותב שענין זה שמע אדמו״ר הזקן ממורו הרב המגיד נ״ע". מאמר יחידי בתוכנו ובד"ה שלו על הפרשה.
כללות המאמר הוא "מרבינו הזקן בד״ה דשנת תקס״ב (הנדפס בספר המאמרים תקס״ב ח״ב) ובנוסח אחר גם באור התורה לאדמו״ר הצ״צ, הכותב שענין זה שמע אדמו״ר הזקן ממורו הרב המגיד נ״ע". מאמר יחידי בתוכנו ובד"ה שלו על הפרשה.