סיכום:
עבודת ישראל למטה מוסיפה חיות למעלה.

אף שגם העליה ממצרים היתה לאחר "ירוד ירדנו" ועבודת פרך מ"מ אינה דומה לירידה דת"ב, א. כי כבר בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, ב. כי היה קודם מ"ת לפני ביטול הגזירה וחיבור עליונים ותחתונים, עדיין לא היו ממלכת כהנים וגו' ולא היו בניו של הקב"ה שיושבים על שולחן אביהם כפי שהיה בביהמ"ק. גם העליה דחג הסוכות בא בהמשך לעילוי דר"ה עשי"ת ויוהכ"פ, לכן אין העליה גדולה כ"כ.
כלל זה שכל עליה אמיתית היא ע"י ירידה דווקא יובן בהקדם ביאור הכתוב "גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו" שאומרים בשיר של יום שני, ב' פירושים בזה: א. כפשוטו, גילוי גדלות ה' הוא בעיר אלקינו, ב. במאמר דשבת נחמו תרמ"ד (לפני מאה שנה) מבואר שלא רק הגילוי אלא עצם גדלות הוי', מלכא, נפעל בעיר אלקינו, מטרוניתא, שהיא פועלת גדלות חדשה בשם הוי' (מלכא) שלא בערך.
לביאור הא', גילוי הוי' בנבראים הוא ע"י העלם בק"כ צירופים דשם אלקים, כמו נרתק המגן על השמש בעיר אלקינו, מלכות, אותיות הדיבור שנמשל לבנין בתים שמהם נעשה עיר. לביאור הב', גדלות הוי' אינו גדול מצ"ע אלא רק כשהוא בעיר אלקינו. כי ישראל בעבודתם בתומ"צ בונים עיר אלקינו דירה בתחתונים וממשיכים מלמעלה משם הוי' בשם הוי', תוס' אורות באצי', מוסיפים חיות וממשיכים עילוי בתומ"צ הרמוזים בשם הוי', ופועלים "ועתה יגדל נא כח אדנ'" כמו משה רבינו.
הכל בידי שמים חוץ מיר"ש, בענין זה צריך הקב"ה לעבודת ישראל כביכול, לכן "מה ה"א שואל מעמך כ"א ליראה", כי דווקא ע"י המטרוניתא פועלים גדלות חדשה בשם הוי'. כל זה קשור ליום שני שאז נעשה ירידה דרקיע המבדיל ומים תחתונים בוכים, כי מחמת ירידה זו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא נעשה גדלות חדשה ועולה למקום נעלה יותר, כי אם לא תהא עליה למה היתה ירידה "זבון וזבין תגרא איקרי" בתמי', ע"י הבכי' דמים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא זוכים לזה ונעשה בכי' למעליותא מחמת גודל העליה שנפעל ע"י הירידה, דמעות שמחה, כמו רע"ק זלגו עיניו דמעות שנתגלו לו רזי תורה בשה"ש, ע"ד הבכי' בעשי"ת מתשובה עילאה וגודל השמחה בנעילה כאשר נועלים השערים ונשארים ישראל ומלכא בלחודוהי, בכי' של שמחה.
לכן מט"ו באב ארז"ל כל המוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו, כי ישראל בעבודתו מוסיף גם בחיי המלך (ועוד למע' מזה כמו החילוק בין נודר בחיי המלך לשבועה במלך עצמו) כביכול שהוא חיי העולם ואף למעלה מחיי החיים.