סיכום:
עמלק ל' מליקה, הפרדת הראש מהגוף
מלחמת עמלק בנחשלים אחריך, שעבודת האדם היא באופן של חיצוניות בלבד, נחשלים לשון חלישות, ענין השינה שהאדם חי בשלימות ומ״מ אין בו חיות, גם אם מקיים רמ״ח ושס״ה וגם מצוות זכור בפה ובלב הוא כמצות אנשים מלומדה, בלי חיות. עמלק מל' ומלק את ראשו מול ערפו, הפרדת הראש מן הגוף. ע״פ הסדר הראש מנהיג ומשפיע בכל עניני הגוף עד לכח העשי׳, אבל מליקה מפריד הראש מהגוף, אף שהם בשלימות אין קשר ביניהם, ההתבוננות שבראש אינה משפעת על הנהגת הגוף כולו. עד ויזנב בך, תחתון שאין למטה ממנו טפל בלבד, ומטיל קרירות בעבודת האדם, שיהי׳ בלי חיות לגמרי, וגם עמלק בגימטריא ספק, שמטיל ספיקות בדעתו, ועד תכלית הירידה, בחי׳ הדעת דלעו״ז שפועל היפך ההולדה דקדושה.

במדרש משל לעמלק, לאדם שהרכיב בנו על כתיפו ויצא לדרך כו׳ פגעו באדם אחד אמר לו אותו הבן ראית את אבא, אמר לו אביו אינך יודע היכן אני השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו. משמע דקאי במי שעבודת ה׳ שלו היא בשלימות, עד שהוא רוכב על כתיפו של הקב״ה, ובמקום ודרגא זו בא עמלק ומטיל ספיקות היכן אבא וכיו״ב. 

המלחמה בו הוא ע״י זכירה. המשכה מחכמה שבראש מבטל את פעולת עמלק להפריד הראש מהגוף. ובאים ליציאת מצרים, אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה, ענין אתהפכא.

ועד״ז הוא גם בכל יום ויום בעבודת האדם. בקום האדם משנתו הוא נעשה ברי׳ חדשה מתחיל עבודתו באופן של מודה אני לפניך, קטנות האמונה שבתחילת העבודה. אבל אח״כ צריך לעבוד עבודתו בתפילה, שעת צלותא שעת קרבא, שמכין עצמו למלחמת הבירורים דנהמא אפום חרבא ליכול, לא רק במאכל גשמי אלא גם בתורה, דע״י ההתבוננות כדבעי בתפילה לימוד התורה שלו הוא כדבעי, שהראש משפיע על הגוף, ועבודתו היא מתוך חיות, ועי״ז בא אח״כ לכיבוש בחי׳ ארץ טובה ורחבה, ועושה בהעיר קטנה שלו שיהי׳ גדול הוי׳ ומהולל מאוד בעיר אלוקינו. ואח״כ ממשיך זה בחלקו בעולם ובכל העולם כולו.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש