סיכום:
מעלת העבודה עתה הסיבה לגאולה
בכל דור ודור ומוסיף אדה"ז "בכל יום ויום" חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, והיא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף. לכאו' הגוף מעלים ומסתיר על הנפש וקדם לנפש, ובקומו משנתו מאירה הנשמה רק באפו ולאחמ"כ מתפשטת, משא"כ הגוף קם בריא ושלם. א"כ איך שייך עבודה זו בכל יום.

מעלת עבודה דיצי"מ, שגם לעת"ל שיאיר אור נעלה יותר, בכל זאת יזכירו עבודה זו. אף שהגאולה דלעתיד נמשל לאור יום שאינו כבה, גאולה נצחית. וגאולת מצרים, לאור נר שכבה. גאולה שאינה נצחית. אך יש מעלה באור הנר, שנדלק ע"י עבודת האדם. ויש בנר ארבעה דברים: פתילה; שמן; ב' סוגי אור; האור הקרוב לפתילה, והיוצא ממנו. ובעבודת ה': פתילה קאי על יר"ת, ה' אחרונה דשם הוי'. שמן קאי על יר"ע, י' דשם הוי'. ב' סוגי אור נמשל לב' סוגי אהבה: ע"פ טו"ד, ולמעלה מטו"ד. אות ה' ואות ו' דשם הוי'. 

הכח באדם להגיע לדרגה זו, כי "נר ה' נשמת אדם". בכוחו להתגבר על הגוף המעלים ומסתיר על אלוקות, כי שורש הנשמה נעלה יותר. וכאשר מאיר הנר, דוחה וכופה את החושך שבאדם ומסביבו בחלקו בעולם. זהו ענין יצי"מ. שיוצא מרגילותו ומדליק נר נשמתו ומביא לגאולה השלימה. ומכיוון שע"י עבודתו גרם להבאתה יזכירו עבודה זו לעת"ל.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש