תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ה
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
ג' חיצים, בירורים בג' קוין, עד דוד הגדיל
"יפקד מושבך" לשון חסרון ולשון זכרון שהם הפכים. "ואני שלשת החצים צדה אורה גו'" ענין הבירורים דתוהו, לתקן ולברר את הניצוצות שמעולם התוהו, בקשת וחצים הפעולה מרחוק משא"כ בחרב הוא מקרוב. החילוק בין בנין המלכות דר"ה (העלם) ע"י אמירת פסוקי מלכיות. לר"ח מולד הלבנה, יחוד שימשא וסיהרא בגלוי, עד "והיו לבשר אחד", "פרו ורבו ומלאו את הארץ". בעבודה ג' החצים לרמז שכללות בנין המלכות נפעל ע"י ג' קווים דתורה עבודה וגמ"ח.
ג' חיצים, בירורים בג' קוין, עד דוד הגדיל
"יפקד מושבך" לשון חסרון ולשון זכרון שהם הפכים. "ואני שלשת החצים צדה אורה גו'" ענין הבירורים דתוהו, לתקן ולברר את הניצוצות שמעולם התוהו, בקשת וחצים הפעולה מרחוק משא"כ בחרב הוא מקרוב. החילוק בין בנין המלכות דר"ה (העלם) ע"י אמירת פסוקי מלכיות. לר"ח מולד הלבנה, יחוד שימשא וסיהרא בגלוי, עד "והיו לבשר אחד", "פרו ורבו ומלאו את הארץ". בעבודה ג' החצים לרמז שכללות בנין המלכות נפעל ע"י ג' קווים דתורה עבודה וגמ"ח.
כיבוש ארץ ישראל ברוחניות, ארץ כנען תהי' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, המלך הראשון היה שאול, תוכן שאלת יהונתן, שרצה לידע משאול אביו איך מחזיק ענין הבירורים דעמלק, ולכן אמר לדוד "מחר חודש ונפקדת", ואז אדע איך הענין ואודיע לך. שאם שאול כבר גמר מלאכת הבירורים שלו והעולם כבר מוכן לביאת המשיח, אז יאמר אח"כ לדוד שהגיע זמנו לבוא, כי דוד מלכא משיחא, מלכות נצחית עד משיח בן דוד, ואם עדיין לא השלים הבירורים אז יאמר לדוד שעדיין לא הגיע זמנו.
"ויבכו איש אל רעהו עד דוד הגדיל" אף שדוד הוא מלכות ויהונתן הוא ז"א, מ"מ דוד דוקא הגדיל, כי מעלה במלכות על ז"א, שרגלי' יורדות כו', ירידה צורך עלי', עד שדוד ממשיך ביהונתן, כמו לע"ל אשת חיל עטרת בעלה. ע"י אריכות הגלות באים לבחי' "עד דוד הגדיל" בתכלית השלימות, וכדי שיהי' בנין המלכות, צריך להמשיך מבחי' יהונתן בתוס' ה' ראשונה דשם הוי', ע"ד שמו של נשי"ד "יהוסף", הוא ענין המרחב הבנה והשגה, כח לבירורים בכל העולם, "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו". קשור לשם הוי' המאיר בחודש אייר, ר"ת "יתהלל המתהלל השכל וידוע".
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
"ידועים דרושי רבותינו נשיאינו על פסוק זה. דור אחר דור, מדרוש רבינו הזקן הנדפס באוה"ת עם הגהות וביאורי אדמו"ר הצ"צ ועד לדרושי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.. והנה יש עוד מאמרים על פסוק זה המבארים לא רק פסוק זה אלא גם המשך הפסוקים שלאח"ז (המובא בהפטרת שבת זו) וביניהם הוא מאמר בהמשך והחרים תרל"א לכ"ק אדמו"ר מהר"ש" בעל ההוראה דלכתחילה אריבער, אשר יום הולדתו הוא ביום ב' אייר "תפארת שבתפארת", החל ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב המתברך משבת זו, ואשר חלקו של ההמשך נאמר לעיל בהמאמר דאחש"פ".
"ידועים דרושי רבותינו נשיאינו על פסוק זה. דור אחר דור, מדרוש רבינו הזקן הנדפס באוה"ת עם הגהות וביאורי אדמו"ר הצ"צ ועד לדרושי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.. והנה יש עוד מאמרים על פסוק זה המבארים לא רק פסוק זה אלא גם המשך הפסוקים שלאח"ז (המובא בהפטרת שבת זו) וביניהם הוא מאמר בהמשך והחרים תרל"א לכ"ק אדמו"ר מהר"ש" בעל ההוראה דלכתחילה אריבער, אשר יום הולדתו הוא ביום ב' אייר "תפארת שבתפארת", החל ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב המתברך משבת זו, ואשר חלקו של ההמשך נאמר לעיל בהמאמר דאחש"פ".