תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ז
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
עמלק בדקות שנשאר באתכפיא לבד
מלחמת עמלק שייכת ליציאת מצרים, יציאה ממיצר הגוף ונה"ב, לבוא לארץ טובה ורחבה. לפני זה יש מלחמת עמלק.
עמלק בדקות שנשאר באתכפיא לבד
מלחמת עמלק שייכת ליציאת מצרים, יציאה ממיצר הגוף ונה"ב, לבוא לארץ טובה ורחבה. לפני זה יש מלחמת עמלק.
כנס"י נק' לב, לבבתיני אחותי כלה גו׳ באחת, האמונה היא נקודת הלב. וצריך להמשיכה בכל אברי הגוף, במדו"מ, בכל לבבך, נפשך ומאודך, רמ״ח אברים ושס״ה גידים. בגלות, אף שהי׳ אמונה בשלימות אך לא נתפשטה בכל אברי הגוף במחדו"מ. יציאת מצרים בעבודת האדם, שיהי׳ ליבא פליג לכל שייפין, המשכת נקודת האמונה בכל הענינים. הסדר בזה מן הקל אל הכבד, קודם אתכפיא, אחוריים, ואח"כ אתהפכא, פנימיות ותענוג. יצי"מ ואח"כ הכניסה לארץ טובה ורחבה. בכל לבבך בשני יצריך. אתכפיא מביאה את לאתהפכא, בתחילה רק כופה את עצמו ואח״כ מואס ברע אבל אינו בשלימות, אח"כ מואס ברע בתכלית. מאחרי הוי' באים לפנים בפנים.
עמלק מלשון ומלק את ראשו, מפריד הראש מהגוף שלא יומשך נקודת האמונה שבראש בפנימיות. ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, יודע את רבונו ומכוון למרוד בו, דמצד הראש הכל הוא בשלימות, ומ״מ מכוון למרוד בו, שאינו נמשך במעשה בפועל באברי הגוף. מרידה בדקות היינו שנשאר בדרגת אחוריים, אתכפיא לבד. ע״ד מאן דמחוי במחוג קמי מלכא הוי מרידה במלכות, להיותו קמי מלכא.
תוכן מלחמת עמלק בעבודת האדם, דאת זה לעומ"ז עשה האלקים, כדי שיהי׳ בחירה חפשית, וע״י שבוחר בטוב בבחירה חפשית, הרי הוא מגיע מהירידה דעמלק להעילוי דפנים בפנים, דתמורת זה שיהי׳ ענין עמלק מכוון למרוד בו, הרי הוא הולך לארץ טובה ורחבה, עד לפנימיות דפנימיות. דע״י הבחירה חפשית מהפכים גם קליפת עמלק עצמה, כדאיתא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה וכו׳.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
כללות המאמר ע"פ המבואר בתו״א פ׳ תצוה ופ׳ זכור. ענין אחוריים ופנים בעבודה, אתכפיא ואתהפכא, והמלחמה בלעו"ז. מציין להתחלת הביאור עה"פ לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת גו', שהוא ע״פ הכלל דפותחין בברכה ופותחין בטוב.
כללות המאמר ע"פ המבואר בתו״א פ׳ תצוה ופ׳ זכור. ענין אחוריים ופנים בעבודה, אתכפיא ואתהפכא, והמלחמה בלעו"ז. מציין להתחלת הביאור עה"פ לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת גו', שהוא ע״פ הכלל דפותחין בברכה ופותחין בטוב.