תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ז
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
חיבור ויקרא עם אדם כי יקריב
הקשר דא׳ זעירא עם בחי׳ א׳ רבתי דוקא, היינו שבמשה בהיותו למטה בבחי׳ זעירא נמשך בחי׳ א׳ רבתי שלמעלה מכל הענינים, עד לעצמותו ומהותו ית׳. עד״ז הוא בכל ישראל שהם חלק אלוקה ממעל ממש, יכולים לקבל מכל המדרגות עד למעלה מעלה, לכן לא נאמר מי הקורא, המשכה לישראל למעלה מכל השמות. התורה היא נצחית ושייך בחי' אלו גם עכשיו, באתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא שבכל אחד מישראל נמשך בחי׳ ויקרא שלא נאמר מי הקורא, למעלה מכל השמות, עצמותו ומהותו ית׳. ומזה נמשל הכח לאדם (אדמה לעליון) כי יקריב גו' מן הבהמה גו', ירידת הנשמה בראת יצרת נפחת, לברר כל עניני נה"ב בהמה עוף ומנחה.
חיבור ויקרא עם אדם כי יקריב
הקשר דא׳ זעירא עם בחי׳ א׳ רבתי דוקא, היינו שבמשה בהיותו למטה בבחי׳ זעירא נמשך בחי׳ א׳ רבתי שלמעלה מכל הענינים, עד לעצמותו ומהותו ית׳. עד״ז הוא בכל ישראל שהם חלק אלוקה ממעל ממש, יכולים לקבל מכל המדרגות עד למעלה מעלה, לכן לא נאמר מי הקורא, המשכה לישראל למעלה מכל השמות. התורה היא נצחית ושייך בחי' אלו גם עכשיו, באתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא שבכל אחד מישראל נמשך בחי׳ ויקרא שלא נאמר מי הקורא, למעלה מכל השמות, עצמותו ומהותו ית׳. ומזה נמשל הכח לאדם (אדמה לעליון) כי יקריב גו' מן הבהמה גו', ירידת הנשמה בראת יצרת נפחת, לברר כל עניני נה"ב בהמה עוף ומנחה.
הסדר שקודם הוא ויקרא גו' ואח"כ אדם כי יקריב (כסדרן בהדרושים) מלמעלה ומלמטה והחיבור ביניהם. בקש שלום. הנתינת כח ממשה שבכ"א ובמיוחד בשבת, ישמח משה במתנת חלקו, בחודש ניסן בו נגאלו ובו עתידין להגאל.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
"וידועים הדיוקים בזה בלקו״ת ובדרושים שלאחרי זה". ראה מאמרי אדהאמ״צ ויקרא ח״א בתחלתו. אוה״ת פרשתנו ע׳ ריח ואילך. רד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב ע׳ תתקיח ואילך). ובכ״מ. בהמשך מבאר הטעם למה בלקו״ת הביאור בב׳ הפסוקים (ויקרא אל משה גו׳, אדם כי יקריב גו׳) הוא בב׳ דרושים נפרדים ובדרושי אדמו״ר האמצעי והצמח צדק (ועד״ז בדרושים שלאחרי זה) באים ב׳ הענינים בהמשך אחד, דבתחילת הדרושים באים הדיוקים בב׳ הפסוקים, ואח״כ מבארים שם ב׳ הפסוקים בהמשך אחד.
"וידועים הדיוקים בזה בלקו״ת ובדרושים שלאחרי זה". ראה מאמרי אדהאמ״צ ויקרא ח״א בתחלתו. אוה״ת פרשתנו ע׳ ריח ואילך. רד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב ע׳ תתקיח ואילך). ובכ״מ. בהמשך מבאר הטעם למה בלקו״ת הביאור בב׳ הפסוקים (ויקרא אל משה גו׳, אדם כי יקריב גו׳) הוא בב׳ דרושים נפרדים ובדרושי אדמו״ר האמצעי והצמח צדק (ועד״ז בדרושים שלאחרי זה) באים ב׳ הענינים בהמשך אחד, דבתחילת הדרושים באים הדיוקים בב׳ הפסוקים, ואח״כ מבארים שם ב׳ הפסוקים בהמשך אחד.