סיכום:
לימוד ועסק בעניני רבינו בחיות חדש ומחודש

פתיחה:

מכיון שיסוד ההתוועדות ביום ההילולא התפשט ע"פ הוראת נשיא דורנו, הרי כאן המקום לחזור על תורתו שאמר ביום זה בהתוועדות כזו לפני חמישים שנה, ע"ד המוזכר בהתוועדויות שלפנ"ז אודות המאמרים שנאמרו בימים ההם, ולהעיר, שהמאמר כבר נתפרסם בקאפיר וכו' כך שאפשר לראות את ל' הרב בדיוק, ולכן, יש להזכיר רק נקודות מההתחלה והסיום.

סיום:

ע"י שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אמר את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים, ובפרט שלאחרי זה פירסם את המאמר, ניתן הכח לכאו"א מישראל, ובפרט לההולכים בעקבותיו, שעסק התורה שלהם, ועד"ז ההתעסקות בכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, תהי' באופן דניב שפתים. היינו שיהי' שקוע לגמרי בענינים דנשיא דורנו, עד שכל פעולותיו (גם הבאים ממילא בלי כוונה) יהיו בהענינים של נשיא דורנו. ובאופן דמעלין בקודש, שבכל יום תהי' ההתעסקות בהענינים של הנשיא בחיות חדש ובאופן מחודש, ועד לחידוש גמור בדוגמת החידוש דיש מאין, בורא ניב שפתים. ובפרט בנוגע ללימוד התורה, דניב שפתים קאי על הדיבור דתורה שההוספה בלימוד התורה תהי' באין ערוך… הגם שבכדי שכל הענינים יהיו באופן דעולם חדש הוא ע"י עבודה ויגיעה, וישנם כאלה שחושבים ומדמים שאינם רוצים להתייגע להיות מציאות חדשה והנהגתם מכאן ולהבא תהי' כמו שהיתה מקודם, צריכים הם לדעת, שהאַיינרעדעניש שלהם (שישארו במצב הקודם) לא יועיל מאומה, כי דבר אלקינו יקום לעולם. וגם מה שחושבים בנוגע להרצון שלהם (שאינם רוצים להתייגע להיות מציאות חדשה) הוא רק דמיון, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא לקיים רצון ה', כפס"ד הידוע דהרמב"ם. וכשיסבירו לעצמם מהו רצונם האמיתי, יבוא הרצון בגילוי ותהי' עבודתם בהנ"ל מתוך רצון ותענוג. וע"י היגיעה בכל הנ"ל, תהי' ההצלחה בזה באופן דמציאה, יגעתי ומצאתי, עד שיבואו למציאה העיקרית, מצאתי דוד עבדי, שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת.

לשון הנחה הישנה: 

נקודת כל הענינים בעבודה היא, שצריכים להתחיל עולם חדש בלימוד התורה וקיום המצוות ועבודת התשובה, והעסק בכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכל דברים אלו ייעשו מתוך חיות חדשה ובאופן מחודש. עד שהמסתכל עליו יראה עולם חדש, יהודי חדש עם מחדו"מ חדשים, עד שהיא בריאה כדוגמת יש מאין.. והכוונה בזה היא בפשטות לכאו"א בהיותו בלבושיו ובגופו ובהנהגתו. שברגע כמימרא יהי' הכל עולם חדש, אע"פ שזהו אותו גוף ואותה הנשמה ואותה התקשרות הגוף והנשמה, עד שנדמה שהדבר תורה שחוזר עליו כעת אינו ביתר חיות ממש שהי' לפנ"ז, מ"מ הרי אמרו אל תבט אל מראהו גו' כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב, וזהו האמת לאמיתו. ועד שכן הוא גם להלכה בפועל.. ודאי שכן היא המציאות האמיתית. וא"כ למה לנו לחשוב (זיך איינרעדן) שאין זו המציאות, שנשאר כמו שהי', בודאי שהאמת היא להיפך, ודבר אלקינו יקום לעולם, ובפרט שכבר עברו חמישים שנה ממאמר הנ"ל, דבכל שנה ושנה מאז שנאמר המאמר הרי מעלין בקודש, שבכל שנה עולים למעלה יותר. ובפרט לאחרי חמישים שנה, דאיתא בפרקי אבות שבן חמישים לעצה בנוגע לעניני תורה ושכל, ובפרט שנ' שנה נקרא יובל, שהוא עולם חדש.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש