תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשי"ז
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
נתינת מחצית השקל העבודה ע"פ טעם ודעת
ע"י "כי תשא את ראש וגו'", נמשך אמונה בפנימיות ונעשה "לפקודיהם" לשון חיסרון, בירור וזיכוך כל הפסולת, גם דקות דדקות, מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים, כמו כור ומצרף מנקה סיגים הכי דקים, כך עבודת התפילה "מצרף לכסף גו' איש לפי מהללו". כאו״א נתבע רק נתינת עשר כחותיו, כולם שוים במחצה"ש, ואיני מבקש אלא לפי כחן. ונקרא "מחצית" כי ע״י נתינתו למטה מקבלים מלמעלה את המחצית העליונה, ונעשה שקל שלם.
נתינת מחצית השקל העבודה ע"פ טעם ודעת
ע"י "כי תשא את ראש וגו'", נמשך אמונה בפנימיות ונעשה "לפקודיהם" לשון חיסרון, בירור וזיכוך כל הפסולת, גם דקות דדקות, מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים, כמו כור ומצרף מנקה סיגים הכי דקים, כך עבודת התפילה "מצרף לכסף גו' איש לפי מהללו". כאו״א נתבע רק נתינת עשר כחותיו, כולם שוים במחצה"ש, ואיני מבקש אלא לפי כחן. ונקרא "מחצית" כי ע״י נתינתו למטה מקבלים מלמעלה את המחצית העליונה, ונעשה שקל שלם.
יסוד העבודה - שמחה. א' ע״פ טעם ודעת, שרוצה בקירוב ודביקות לאלקות ועוסק בתומ"צ בשמחה מצד יוקר וחשיבות דשכר מצוה מצוה. זה שייך לכאו"א ואם חסר בשמחה חסר העיקר. ב' למעלה מטעם ודעת, מצד עצם הנפש, בלי מבוקש רק "מתחסד עם קונו ליחדא קוב״ה ושכינתי׳ בתחתונים". "שויתי" לשון השתוות שהכל בשוה, כי "הוי׳ לנגדי תמיד". שייך רק לצדיקים.
כשעובד ע״פ טעם ודעת נותנים לו מלמעלה את המחצית השני׳, עבודת הצדיקים. מלמטה - יש חילוקים בין עני לעשיר, אבל מלמעלה - אין חילוק בין עני לעשיר, כי למעלה מטעם ודעת הוא עשירות בלבד.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
הגהות
בשיחה לפני המאמר סיפר: בפורים קטן לפני שלושים שנה (גם אז הייתה שנה מעוברת), הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במוסקבא, ואמר את המאמר ד"ה וקבל היהודים. המאמר נדפס כבר ב"התמים", ושם נדפס גם מכתב שבו מבואר מצב היהדות כפי שהי' באותו הזמן ברוסיא, שהביא לאמירת ענינים אלו שכ"ק מו"ח אדמו"ר דיבר אודותם בהמאמר – תשב"ר, מסירות– נפש וכו'. במאמר זה מדובר גם אודות הענין ד"ורעה אמונה", שצריכים להמשיך את האמונה בפנימיות. וענין זה מיוסד על מאמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ד"ה כי תשא עטר"ת. והיינו, שלמאמר הנ"ל (ד"ה וקבל היהודים) היו שני יסודות: א) המעמד ומצב שהי' באותו הזמן, שמצד זה דובר אודות ענין המס"נ כו'. ב) ד"ה כי תשא עטר"ת. אך, כיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא פתח את המאמר הנ"ל בפסוק "כי תשא", הנה ביאור הענין בנוגע לפסוק זה לא נמצא בהמאמר דתרפ"ז
מיוסד:
"ומבאר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמר ד"ה זה משנת תרע"ט .. וכן מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ד"ה וקבל היהודים דפורים קטן שנת תרפ"ז שהוא מיוסד על ד"ה כי תשא תרע"ט הנ"ל. אלא שבד"ה וקבל היהודים לא נתבאר הפסוק כי תשא".
"ומבאר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמר ד"ה זה משנת תרע"ט .. וכן מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ד"ה וקבל היהודים דפורים קטן שנת תרפ"ז שהוא מיוסד על ד"ה כי תשא תרע"ט הנ"ל. אלא שבד"ה וקבל היהודים לא נתבאר הפסוק כי תשא".