תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ח
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
לידה ביצי"מ וצמיחה בספירת העומר
יצי"מ משול ללידה. "משועבדים לפרעה" 'הערף' והעדר חיות, שייך רק בחיצוניות הרצון. אבל ביצי"מ האיר פנימיות הרצון, ענין הלידה מחיצונ' הרצון למקום נעלה יותר שחיצונ' ופנימי' שווים. לכן היציאה בכח העצמות דווקא. לאחר הלידה צ"ל צמיחה, מ"ט ימי 'ספירת העומר' עד שמגיעים למ"ת.
לידה ביצי"מ וצמיחה בספירת העומר
יצי"מ משול ללידה. "משועבדים לפרעה" 'הערף' והעדר חיות, שייך רק בחיצוניות הרצון. אבל ביצי"מ האיר פנימיות הרצון, ענין הלידה מחיצונ' הרצון למקום נעלה יותר שחיצונ' ופנימי' שווים. לכן היציאה בכח העצמות דווקא. לאחר הלידה צ"ל צמיחה, מ"ט ימי 'ספירת העומר' עד שמגיעים למ"ת.
בעבודת האדם, בכל דור ודור כו' יצי"מ, 'לידה', קאי על עבודה דמס"נ, ובספירת העומר, 'צמיחה', עבודת המדות, עבודה פנימית בסדר מסודר. וצ"ל בתכלית הזריזות "כי בחיפזון יצאת ממצרים". אין זה בסתירה לעבודה ד"בשובה ונחת", כי לעת"ל יהיה ב' בחי' אלו. ואע"פ שכלו כל הקיצין וסיימו לצחצח את הכפתורים וכו', מדוע דורשים עבודה זו. והתמיה גדולה יותר שאין איש שם לב לשאול שאלה זו. הנה בכל זאת נדרשות ב' סוגי עבודות: א. סדר והגבלה, חג הפורים, אכתי עבדי אחשורוש אנן. ב. עבודה למעלה מסדר והגבלה, חג הפסח.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
"ידוע הדרוש ע"ז בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי, והוא דרוש אדה"ז שנכתב ע"י אדמו"ר האמצעי (כמבואר בהקדמת הסידור) ויש עליו גם ביאורים והערות מאדמו"ר הצ"צ שכבר נדפס בספרו הנקרא בשם אוה"ת, ונמצא שדרוש זה נאמר ע"י שלש אבות החסידות.. ועד"ז בדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז.. שכל אחד הוסיף משלו".
"ידוע הדרוש ע"ז בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי, והוא דרוש אדה"ז שנכתב ע"י אדמו"ר האמצעי (כמבואר בהקדמת הסידור) ויש עליו גם ביאורים והערות מאדמו"ר הצ"צ שכבר נדפס בספרו הנקרא בשם אוה"ת, ונמצא שדרוש זה נאמר ע"י שלש אבות החסידות.. ועד"ז בדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז.. שכל אחד הוסיף משלו".