סיכום:
"שוש תשיש" בבנים דקדושה.

יעקב מודיע לעשו "ויהי לי שור וחמור", גילוי המשיח. ע"י העבודה בצאן, לשון צאינה וראינה, לצאת מכל ענייניו, תשובה. "עבד ושפחה", עבודה דקב"ע. לזה קרוב מאוד לכאו"א להגיע גם בזמן הגלות מעומק תחת לעומק רום ועוד למעלה מזה. ע"י שעושה כלי לאלקות, אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, אז "רני עקרה לא ילדה" בנים (לגיהנם), אהוי"ר זרות, אלא אדרבא, "שוש תשיש ותגל העקרה" (בתולדות דלעו"ז) "בקיבוץ בניה" (דקדושה) "לתוכה בשמחה", ע"י עבודה דשוש תשיש ביציאה ממציאותו נמשך גילוי "ישיש עליך גו'".
חותם המאמר: "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה גו'", ענין זה יכול להיות אצל כאו"א מישראל, והיינו, שגם בזמן הגלות ותוקף ההעלם והסתר, הנה ע"י עשיית התשובה, שהו"ע היציאה מכל עניניו, שזוהי העבודה בבחי' צאן, שבאה ע"י העבודה דקב"ע בבחי' עבד ושפחה, אזי מיד נגאלים, שממשיכים אור הגאולה, שזהו"ע "ויהי לי שור וחמור", חמור זה מלך המשיח שנאמר בו "עני ורוכב על חמור", היא ע"י הקדמת העבודה ד"ויחבוש את חמורו", "וירכיבם על החמור", שחובש ורוכב על חמורו הוא חומר הגוף, ומבטל את החומריות מכל הענינים שלא יהיו חומריים (ער מאכט זיי אויס ענינים חומריים), כי אם דברים גשמיים מבוררים ומזוככים, ועי"ז מגיע לבחי' האור שלמעלה מהשתל', ומשם נמשך לו גם בהשתל' למטה בבקשת צרכיו בכל הענינים, רפואה, פרנסה בהרחבה, זרעא חייא וקיימא, ועד שנמשך למטה האור שלמעלה מהשתלשלות בהגילויים דלעתיד לבוא, ע"י משיח צדקנו, שיבוא לגאלנו ב"ב.