תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשי"ח
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
סדר העבודה "משכני גו' הביאני המלך חדריו"
"משכני", לשון יחיד, ביצי"מ, אתערותא דלעילא, לנפש האלקית לבד, "אחריך נרוצה", לשון רבים, בספה"ע, בירור מדות נה"ב מלמטה, מגיע לבחי' אחוריים. מצד שרש מדות אלו בתוהו שלמעלה מתיקון עי"ז "הביאני המלך חדריו", עליה לנפש אלקית אף שיש לה רצון למעלה מטו"ד, יחידה, מ"מ יש בה טעם כמוס ככל עניני האדם. אבל רצון נה"ב הוא לגמרי בלי טעם.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
סדר העבודה "משכני גו' הביאני המלך חדריו"
"משכני", לשון יחיד, ביצי"מ, אתערותא דלעילא, לנפש האלקית לבד, "אחריך נרוצה", לשון רבים, בספה"ע, בירור מדות נה"ב מלמטה, מגיע לבחי' אחוריים. מצד שרש מדות אלו בתוהו שלמעלה מתיקון עי"ז "הביאני המלך חדריו", עליה לנפש אלקית אף שיש לה רצון למעלה מטו"ד, יחידה, מ"מ יש בה טעם כמוס ככל עניני האדם. אבל רצון נה"ב הוא לגמרי בלי טעם.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו ד״ה להבין ענין ספירת העומר. לכללות המאמר, ראה ד״ה זה תרנ״ה. בענין תוקף המדות וטעם כמוס לרצון: ראה ד"ה להבין ענין המרגלים תשט"ו וד"ה פדה בשלום תשכ"א.
״בליל א׳ דחה״ש אמר מאמר דא״ח ד״ה משכני בשעה השלישית לפנות בוקר. בעת הסעודה (למחרת) שאלו כמה מזקני אנ״ש כמו הרב סימפּסאָן להרש״ג, על איזה מאמר מיוסד מאמרו של כ״ק אדמו״ר שליט"א, והרב סימפּסאָן רצה לומר, שהוא על מאמר מתרס״ו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שבהמאמרים שלמד מתרס״ו, אין מאמר זה. ושוב רצו לומר שהוא מתרס״ח, שבו מבואר ענין התכללות המדות. ויאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שאמנם כן, מבואר שם ענין התכללות המדות, אלא שבמאמרו הוא אין מדובר מענין זה. וכנראה שבכלל לא הי׳ מרוצה משיחה זו ואמר, שכל הרביים, כ״ק מו״ח אדמו״ר וכו׳ אמרו מאמרים ולא אמרו המקור לזה, ואף שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אין ענין זה שייך באמירת המאמרים (ואח״כ בהתוועדות דיום ב׳ דיבר שיחה מיוחדת לבאר ענין זה)״ (מיומן א׳ התמימים. וראה גם ״המלך במסיבו״ ח״א ע׳ נא).
מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו ד״ה להבין ענין ספירת העומר. לכללות המאמר, ראה ד״ה זה תרנ״ה. בענין תוקף המדות וטעם כמוס לרצון: ראה ד"ה להבין ענין המרגלים תשט"ו וד"ה פדה בשלום תשכ"א.
״בליל א׳ דחה״ש אמר מאמר דא״ח ד״ה משכני בשעה השלישית לפנות בוקר. בעת הסעודה (למחרת) שאלו כמה מזקני אנ״ש כמו הרב סימפּסאָן להרש״ג, על איזה מאמר מיוסד מאמרו של כ״ק אדמו״ר שליט"א, והרב סימפּסאָן רצה לומר, שהוא על מאמר מתרס״ו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שבהמאמרים שלמד מתרס״ו, אין מאמר זה. ושוב רצו לומר שהוא מתרס״ח, שבו מבואר ענין התכללות המדות. ויאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שאמנם כן, מבואר שם ענין התכללות המדות, אלא שבמאמרו הוא אין מדובר מענין זה. וכנראה שבכלל לא הי׳ מרוצה משיחה זו ואמר, שכל הרביים, כ״ק מו״ח אדמו״ר וכו׳ אמרו מאמרים ולא אמרו המקור לזה, ואף שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אין ענין זה שייך באמירת המאמרים (ואח״כ בהתוועדות דיום ב׳ דיבר שיחה מיוחדת לבאר ענין זה)״ (מיומן א׳ התמימים. וראה גם ״המלך במסיבו״ ח״א ע׳ נא).