תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשי"ח
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
שהבל"ג יומשך בגבול.
"ופרצת" בלי גבול, יומשך ב"ימה וקדמה גו'" בגבול, יחוד הוי' ואלקים, ע"י עבודה זו נעשה "ונברכו בך כל משפחות האדמה", שהוא גם לשון נפעל, כפיה, שהגם שאינם רוצים מ"מ פועלים ענין הברכה והמשכה ואסיפת כל הניצוצות ("כל משפחות האדמה") שגם ימה וקדמה, בהגבלה, יהי' ופרצת, המשכת בל"ג, יחוד הוי' ואלקים.
זהו ג"כ ענין קריאת שמע בכל יום, לפעול יחוד עם עצמותו ית' בכל המדות בכל אופני העלאה ביטול והתכללות להמשיך מעצמות א"ס (ו' תיבות שבשמע ישראל כנגד ו' מדות שבפסוק לך ה' הגדולה גו' כי כל בשמים ובארץ). ק"ש הוא כללות התומ"צ שהם לפעול יחוד קוב"ה ושכינתי' יחוד הוי' ואלוקים הן בהעלאה והן בהמשכה, ומעשה גדול, מלשון גט מעושה, כפיה וביטול שבמצוות גורם למעלה צמצום וביטול רצון כביכול ונעשה יחוד הוי' ואלקים. אלא שבגלוי מעשה גדול יהיה לעת"ל ועתה תלמוד גדול, ולכן בפרשה שניה דק"ש [שבפרשתינו] "וקשרתם" (מעשה) הוא קודם ל"ולמדתם" (תלמוד).
שהבל"ג יומשך בגבול.
"ופרצת" בלי גבול, יומשך ב"ימה וקדמה גו'" בגבול, יחוד הוי' ואלקים, ע"י עבודה זו נעשה "ונברכו בך כל משפחות האדמה", שהוא גם לשון נפעל, כפיה, שהגם שאינם רוצים מ"מ פועלים ענין הברכה והמשכה ואסיפת כל הניצוצות ("כל משפחות האדמה") שגם ימה וקדמה, בהגבלה, יהי' ופרצת, המשכת בל"ג, יחוד הוי' ואלקים.
זהו ג"כ ענין קריאת שמע בכל יום, לפעול יחוד עם עצמותו ית' בכל המדות בכל אופני העלאה ביטול והתכללות להמשיך מעצמות א"ס (ו' תיבות שבשמע ישראל כנגד ו' מדות שבפסוק לך ה' הגדולה גו' כי כל בשמים ובארץ). ק"ש הוא כללות התומ"צ שהם לפעול יחוד קוב"ה ושכינתי' יחוד הוי' ואלוקים הן בהעלאה והן בהמשכה, ומעשה גדול, מלשון גט מעושה, כפיה וביטול שבמצוות גורם למעלה צמצום וביטול רצון כביכול ונעשה יחוד הוי' ואלקים. אלא שבגלוי מעשה גדול יהיה לעת"ל ועתה תלמוד גדול, ולכן בפרשה שניה דק"ש [שבפרשתינו] "וקשרתם" (מעשה) הוא קודם ל"ולמדתם" (תלמוד).
מיוסד:
לכללות המאמר ראה ד"ה ושננתם תרל"ו (וכנראה מכאן שייכותו להפרשה, אלא שבתרל"ו הוא על ש"פ ראה, ומיוסד על ד"ה זה לאדה"ז תקס"ז ואוה"ת להצ"צ שניהם בפ' ואתחנן).
רקע:
ד"ה יוצא דופן זה (שכפי הנראה לא בא כמוהו בספרי דא"ח הנדפסים), קשור לפרשת הימים ההם שהחל בתנופת "ופרצת".
להעיר שכבר במאמר די"ב תמוז (ד"ה מי מנה) סיים בברכת "ופרצת".
בענין מעשה גדול, ראה לקמן ד"ה והיה אם שמוע תשכ”ח.