סיכום:
"צאינה" - לצאת מעצמו גם בקדושה
התבוננות באור הממלא מביא לאהבה בכל לבבך, בכוחות הפנימיים; התבוננות באור הסובב, בדרך שלילה, בא לאהבה בכל נפשך, כוחות מקיפים בהם בהגבלה עדיין; התבוננות בירידת הנשמה בגוף, שרוצה לברוח משם, שאינו יודע מה הוא הענין שאליו נמשך (ער ווייס ניט צו וואָס ער ציהט זיך), כי אם שנרגש אצלו שכיון שנמצא במקום שהוא מר ומות, צריך הוא לברוח ולרוץ משם, והמרוצה היא ללא הגבלות ובא לאהבה "בכל מאדך" בל"ג, היא תכלית ירידת הנשמה שהיא ירידה גדולה ביותר, כי היתה לפנ"ז בדרג' מלאכים, ועתה אין לה השגה כלל ברוחניות ועוד נתלבשה בגוף ונה"ב, ירידה צורך עלי' לאהבה בכל מאודך ומס"נ, עי"ז נמשך "עטרה שעטרה לו אמו", כתר שנטל לעצמו, בל"ג דעצמותו ית', ולא רק ב' כתרים שנתן בראש בניו שהם בהגבלה. וביום חתונתו זה מ"ת, מס"נ, "צאינה", לצאת מעצמו ומציאותו (מען דאַרף אַרויסגיין פון זיך, אַרויסגיין פון מציאות) גם דקדושה, ועי״ז "וראינה במלך שלמה", מלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו זו כנס"י המעטרים למלך שהשלום שלו, העצם שלמטה מיוחד עם העצם שלמעלה, דכולא חד.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש