תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשי"ב
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
"כל ימיו שלמים", כל ימיו בתשובה
"כל ימיו שלמים", כל ימיו בתשובה
כל נפש בישראל על-אף היותו נברא ובעל-גבול בכוחו להתאחד בעצמות א"ס "לאשתאבא בגופא דמלכא" ע"י תומ"צ, שהם לבושים שעל-ידם יתקשר הנשמה עם עצמות א"ס. לכן צ"ל קיום מצוה פעמים רבות וכמ"פ בכל יום, כדי לקשר נפשו עם עצמות א"ס בלבושים נכונים.
"ואברהם זקן בא בימים", איתא בזהר "באינון יומין עילאין" שהשלים עבודתו כל יום ולא חסר לבוש אחד והגיע לביטול דחכ', "ואברהם זקן" זה שקנה חכמה. אלא שאין כל אדם זוכה לזה, שיהיו כל ימיו שלמים ולא יחסר מהם אפילו רגע אחד, לכן צ"ל כל ימיו בתשובה ע"י התבוננות בריחוקו מהשי"ת.
ענין גלות ויציאת מצרים, שהמיצר מעורר לתשובה "וממצרים קראתי לבני". וזהו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי הוי' לא נודעתי להם": "וארא גו'" הגילוי לאבות הי' רק בחי' ממכ"ע בלבד, "א-ל שד-י", וע"י הירידה לגלות מצרים (עבודת התשובה) נעשה הגילוי דשם הוי' (דלעילא), בחי' הי' הוה ויהי' כאחד, בלי גבול.
סיום המאמר: להגיע לבחי' הוי' דלעילא ע"י ענין מורשה ל' ירושה ולשון ראש, התקשרות עם ראש העדה, כדי שגם חוטב עציך ושואב מימיך יגיעו לגילוי שם הוי' צ"ל התקשרות עם ראשיכם שבטיכם, שלא להיפרד ח"ו מהמוריש, וכנ"ל בענין התשובה, שהוא כמו הבן שאינו יכול לסבול כאשר אביו אומר לו שאינו אביו, ורוצה להיות מקושר אליו, עי"ז "וידעתם כי אני הוי'", שתהיו מקושרים (דעת לשון התקשרות) לשם הוי' דלעילא, בחי' הי' הוה ויהי' כאחד, בחי' בל"ג, שכל זה בא ע"י התשובה.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
רקע:
קודם שהתחיל אמר: באחת מרשימותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר מסופר מה ששמע מאביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: "סיפר ששמע מהרב החסיד ר' משה ליב ז"ל מבאַרדיטשוב (הוא הי' נכד הרלו"י ז"ל) אשר כ"ק רבינו הגדול בעת שכתב את הספר הק' תניא, הנה באיזה ענין ומדריגה שהתעסק בכתיבתו כן הי' מעמד ומצב נפשו הק', ואם הי' זמן דמרה שחורה הי' בפועל ממש ענין דמרה שחורה שוכן על פני כל החסידים .. ואם הי' מתעסק בענין דשמחה היתה השמחה נעלית ורבה מאד מאד" והוסיף כ"ק אדנ"ע: "היינט וואָס האָט זיך אָפּגעטאָן בעת דער רבי האָט געזאָגט דעם דרוש וארא גו' ושמי הוי' גו' שקנה לו שם "דער פרומער וארא" ענין כי לא ידח ממנו נדח, עס האָט גאָר געמוזט זיין מורא גדול בעת מעשה .. הדרוש הזה הוא כת"י דודנו מהרי"ל (דער פעטער לייבעלע) ותיקונים שורות אחדות כתי"ק כ"ק רבינו הגדול בעצמו, אַ בייזע חסידות כו'".. יום הש"ק זה (שחל בכ"ח טבת) קשור עדיין עם יום ההילולא של רבינו הזקן (בכ"ד טבת), ונוסף לכך ה"ז שבת פרשת וארא יאמרו עכשיו מאמר זה, אבל לא ממש בלשון הרב, כי אם ביחד עם הערות אדמו"ר הצ"צ על המאמר ועם הוספות. ביומן א' התמימים: ״הי׳ דא״ח ד״ה וידבר גו׳ וארא, המאמר הוא מאדמו״ר הזקן .. המאמר נתארך כחמש ועשרים דקות .. בכלל בכה מאוד בהמאמר ובהשיחות״.
קודם שהתחיל אמר: באחת מרשימותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר מסופר מה ששמע מאביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: "סיפר ששמע מהרב החסיד ר' משה ליב ז"ל מבאַרדיטשוב (הוא הי' נכד הרלו"י ז"ל) אשר כ"ק רבינו הגדול בעת שכתב את הספר הק' תניא, הנה באיזה ענין ומדריגה שהתעסק בכתיבתו כן הי' מעמד ומצב נפשו הק', ואם הי' זמן דמרה שחורה הי' בפועל ממש ענין דמרה שחורה שוכן על פני כל החסידים .. ואם הי' מתעסק בענין דשמחה היתה השמחה נעלית ורבה מאד מאד" והוסיף כ"ק אדנ"ע: "היינט וואָס האָט זיך אָפּגעטאָן בעת דער רבי האָט געזאָגט דעם דרוש וארא גו' ושמי הוי' גו' שקנה לו שם "דער פרומער וארא" ענין כי לא ידח ממנו נדח, עס האָט גאָר געמוזט זיין מורא גדול בעת מעשה .. הדרוש הזה הוא כת"י דודנו מהרי"ל (דער פעטער לייבעלע) ותיקונים שורות אחדות כתי"ק כ"ק רבינו הגדול בעצמו, אַ בייזע חסידות כו'".. יום הש"ק זה (שחל בכ"ח טבת) קשור עדיין עם יום ההילולא של רבינו הזקן (בכ"ד טבת), ונוסף לכך ה"ז שבת פרשת וארא יאמרו עכשיו מאמר זה, אבל לא ממש בלשון הרב, כי אם ביחד עם הערות אדמו"ר הצ"צ על המאמר ועם הוספות. ביומן א' התמימים: ״הי׳ דא״ח ד״ה וידבר גו׳ וארא, המאמר הוא מאדמו״ר הזקן .. המאמר נתארך כחמש ועשרים דקות .. בכלל בכה מאוד בהמאמר ובהשיחות״.
מיוסד:
"דער פרומער וארא" נדפס במאמרי אדה״ז על פרשיות התורה והמועדים (רקע מפורט עליו ראה כרם חב"ד ח"ד) ועם הגהות באוה״ת ריש פרשתנו. וראה גם פלח הרימון פרשתנו. וראה אודות מאמר זה רשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בספר השיחות תורת שלום ע' 86. "התמים" חוברת ח ע' ז. וראה עוד לקמן ד״ה וארא תשכ״ו.
"דער פרומער וארא" נדפס במאמרי אדה״ז על פרשיות התורה והמועדים (רקע מפורט עליו ראה כרם חב"ד ח"ד) ועם הגהות באוה״ת ריש פרשתנו. וראה גם פלח הרימון פרשתנו. וראה אודות מאמר זה רשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בספר השיחות תורת שלום ע' 86. "התמים" חוברת ח ע' ז. וראה עוד לקמן ד״ה וארא תשכ״ו.