תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשי"ב
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
"כי אתה אבינו", בכח האמונה ומסירות נפש
בריאה יצירה ועשי' מחדו"מ; כל הנקרא בשמי ולכבודי, י' ספירות דאצילות ממוצע לבי"ע. מחכמה נמשך למדות, ההתגלות תלוי בעבודת האדם בתומ"צ; בגלות לא נמשך פנימיות דלמעלה בפנימיות המדות. "אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ואעפ"כ "אתה הוי' אבינו" הארת חכמה עילאה, אבל "אותותינו לא ראינו", כי חסר אהוי"ר ומדות, מ"מ ישנה אמונה פשוטה.
כל המועדים (מדות) עתידים ליבטל, למעלה מסדר השתל' אין צורך בממוצע דמדות; משא"כ פורים קשור לחכמה עילאה (אמונה פשוטה ומס"נ) לא יתבטל אפילו לעתיד. "ליהודים היתה אורה, זו תורה, ושמחה זו יו"ט", למעלה מסדר השתלשלות בכח המסירות נפש.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
"כי אתה אבינו", בכח האמונה ומסירות נפש
בריאה יצירה ועשי' מחדו"מ; כל הנקרא בשמי ולכבודי, י' ספירות דאצילות ממוצע לבי"ע. מחכמה נמשך למדות, ההתגלות תלוי בעבודת האדם בתומ"צ; בגלות לא נמשך פנימיות דלמעלה בפנימיות המדות. "אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ואעפ"כ "אתה הוי' אבינו" הארת חכמה עילאה, אבל "אותותינו לא ראינו", כי חסר אהוי"ר ומדות, מ"מ ישנה אמונה פשוטה.
כל המועדים (מדות) עתידים ליבטל, למעלה מסדר השתל' אין צורך בממוצע דמדות; משא"כ פורים קשור לחכמה עילאה (אמונה פשוטה ומס"נ) לא יתבטל אפילו לעתיד. "ליהודים היתה אורה, זו תורה, ושמחה זו יו"ט", למעלה מסדר השתלשלות בכח המסירות נפש.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
בשיחות שלאחרי המאמר המשיך לבאר את עניניו.
מיוסד:
לכללות המאמר, ראה אוה"ת מג"א. וראה בהשיחות שלאחרי המאמר, שמאמר זה מיוסד על מאמרו של הצ"צ.
רקע
תיכף לכניסת כ"ק אדמו"ר להתוועדות נטל ידיו הק' לסעודה, כן צוה לאנ"ש שהגיעו מערי השדה שיטלו ידיהם לסעודה, ציוה לנגן ניגון, והורה לומר לחיים, ואח"כ צוה לנגן עוד ניגון ואמר מאמר ד"ה ליהודים היתה אורה וגו'.
לכללות המאמר, ראה אוה"ת מג"א. וראה בהשיחות שלאחרי המאמר, שמאמר זה מיוסד על מאמרו של הצ"צ.
רקע
תיכף לכניסת כ"ק אדמו"ר להתוועדות נטל ידיו הק' לסעודה, כן צוה לאנ"ש שהגיעו מערי השדה שיטלו ידיהם לסעודה, ציוה לנגן ניגון, והורה לומר לחיים, ואח"כ צוה לנגן עוד ניגון ואמר מאמר ד"ה ליהודים היתה אורה וגו'.