סיכום:
מעלת התעסקות בעניני עולם

האבות והשבטים, מרכבתא תתאה, היו רועי צאן בהתבודדות מהעולם כדי שלא יבלבל, כי העולם תפס מקום. כדוגמת איש פשוט לפני השר שנותן לו מקום לפי ערכו. משא"כ לגבי יוסף, מרכבתא עילאה, אין העולם תופס מקום כלל, כאיש פשוט לפני המלך שאין נותן לו מקום לפי ערכו אלא לפי שיפלותו. לכן גם בעסקו בעולם היה יוסף בתכלית הדביקות. ע"ד הידוע על הבעל-שם-טוב שמצד דביקותו לא היה יכול להשיב בליל שבת מענייני עולם, אח"כ פעל שגם אז ביכולתו להשיב בעניני עולם ע"ד "וילקט יוסף את כל הכסף" שלא רק שאינו סתירה אלא אדרבא. 

טענתם של בני גד וראובן מצ"ע היתה היפך הכוונה, כי לאחר מ"ת צ"ל התעסקות בענייני העולם, רק לאחר שמשה גילה בהם ענין המס"נ "נחלץ חושים" שכל מציאותם הוא האדון, אזי גם בעבר הירדן תהיה עבודתם בעולם וניתן להם לאחוזה. אך מ"מ נק' נחלה מבוהלת בראשונה (תוהו) לעומת ארץ ישראל (תיקון, התיישבות) שם מאספים ומלקטים כל הניצוצות עד המטמון הג' גילוי פנימיות התורה "ישקני מנשיקות פיהו".

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש