סיכום:
"לך" - בשבילך, בשליחותך ובמקומך

"לך", בשבילך ובשליחותך, "אמר לבי", עבודה עם הלב, "בקשו פני", בקשה וחיפוש; פי' ב: "לך" במקומך, "אמר לבי", עבודה בלב עצמו, "בקשו פני", בקשה ותחינה. "בקשו פני" באלקות ובנפש, פנימיות השייך לחיצוניות, ולמעלה מזה "את פניך ה' אבקש". בנשמות: הארת הלב (יש לזה מנגד, "ושבית שביו") ועצמות נקודת הלב. באלקות: שם הוי' (משם שייך יניקה לחיצונים) ועצמות אוא"ס. עבודה עם הלב ("בקשו פני) ובהלב עצמו ("לך אמר לבי") בקשה ותחינה. ב' עניני המשל: מלך בשדה, אלול, הוא זמן מסוגל ביותר לעשות חרישה בקרקע לבבו ע"י המרירות. בהיכל מלכותו (ר"ה ויוה"כ).

מעלת העבודה בהארת נקודת הלב שע"י נעשה חידוש בירור וזיכוך הגוף ונה"ב, מבשרי אחזה אלוקה, וגילוי אלקות בעולם הגשמי ונעשה עילוי באור עצמו. עד"ז מעלת מלך בשדה דאלול על מלך בהיכל מלכותו בר"ה ויוהכ"פ, שנעשה כלי טהור לקבל (א) שפע ברכה על כל השנה (ב) מעצמות א"ס (ג) לעניני גשמיים ע"י עבודה.

באות ט' מאמר המוסגר: פירוש ב"מבשרי אחזה אלוקה", שבהבשר עצמו רואים את האלקות שבו. וכתורת אדמו"ר הזקן עה"פ "מבשרי אחזה אלוקה", שצריך שייערין דעם בשר אַז מי זאָל דערזעהען געטליכקייט [צריך לעדן את הבשר כדי שיראה דרכו אלקות]. דמזה שאומר שצריך שייערין דעם בשר (הסרת הדברים המכסים) מובן שעי"ז רואים האלקות שבהבשר עצמו. וכמובן גם ממאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע עה"פ מבשרי אחזה אלוקה, קוק ניט וואָס ער איז אַ גולם, דעם גולם האָט מהוה גיווען עצמות א"ס ב"ה [אל תביטו בו שהו "גולם", הגולם הזה נתהווה מעצמות א"ס] דהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש