סיכום:
שורש גלות מצרים במקיף דעגולים דקדושה
שרפים, בעולם הבריאה, בו מאיר בחי' המוחין, אימא עילאה מקננא בתלת ספרין בכורסיא, עולם הבריאה. עבודתם היא בבחי' יושר, השגת אלוקות (חב"ד) והתגלות המידות (חג"ת) והדביקות בפועל (נה"י). אופנים, בעולם העשי', שם מאיר בחי' נה"י בלבד, ועבודתם בבחי' עיגולים, בחי' הודאה בלבד, נה"י, ללא מעלה ומטה. אמנם יש מעלה באופנים לגבי השרפים, ביטול השרפים הוא במדידה והגבלה, מצד ההשגה, משא"כ ביטול האופנים הוא ביטול אמיתי. יתרון זה שבאופנים קשור עם הגלגול שלהם, הירידה דבחי' חב"ד להיות בהעלם, עי"ז ההודאה שבהם היא בגילוי. ומזה מובן גם בנוגע לשורשם, בחי' הקו, יושר, שורש השרפים. ובחי' העיגול הגדול שלפני הצמצום, עיגולים, שורש האופנים. אף שעיגולים הוא למעלה הרבה מהיושר, מ"מ היושר הוא מבחי' רוח, והעיגולים הם מבחי' נפש שלמטה מרוח. מזה מובן גם לענין גלות מצרים שהוא דוגמת העיבור, "ראשו מקופל בין ברכיו", התכללות חב"ד וחג"ת בנה"י באופן של עיגול "תלת כלילן גו תלת" עם היותו למטה ביותר הרי שרשו הוא בבחי' המקיף דעיגולים דקדושה.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש