תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשכ"ג
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
התכללות עד שלא ימצא ראש וסוף
התכללות בפנימיות המדות, "חושך שבטו שונא בנו"; ב' מדות הפכיות פועלים בדבר אחד; ב' מדות הפכיות מקבלת זו מזו עד שלא ימצא בה ראש וסוף. במ"ת גילוי קו האמצעי למעלה מהתחלקות ופעל הוי' חדשה בנש"י לכן קדם לזה "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק", העדר, כוונת הצמצום בשביל הגילוי, גם בגילוי כלול כוונת הצמצום.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
התכללות עד שלא ימצא ראש וסוף
התכללות בפנימיות המדות, "חושך שבטו שונא בנו"; ב' מדות הפכיות פועלים בדבר אחד; ב' מדות הפכיות מקבלת זו מזו עד שלא ימצא בה ראש וסוף. במ"ת גילוי קו האמצעי למעלה מהתחלקות ופעל הוי' חדשה בנש"י לכן קדם לזה "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק", העדר, כוונת הצמצום בשביל הגילוי, גם בגילוי כלול כוונת הצמצום.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
תוכן וראשי-פרקים. ראה רד"ה וכל העם העת"ר (המשך תער"ב).
בעת הסעודות, אמר שענין התכללות המבואר כאן, מיוסד על ד"ה ואלה שמות פר"ת. ״ביום א׳ דחג השבועות בעת הסעודה שאל הרש״ג, שבהמאמר ד״ה וכל העם התבאר שההתכללות ד״עושה שלום במרומיו״ היא למעלה מהתכללות המדות, ובד״ה וידבר גו׳ אחרי מות תרמ״ט (שנדפס בקונטרס בפ״ע בשנה שעברה) מובא משל להתכללות המדות מהענין דעושה שלום במרומיו. והסביר כ״ק אד"ש בארוכה הפלאת הביאור שבמאמר זה (ד״ה וכל העם) לגבי המבואר בכ"מ, שישנו הענין ד״עושה שלום במרומיו״ כפי שהוא מצד מדת התפארת כו׳, וכן מדובר איך שהוא מצד מדת האמת המבריח מן הקצה אל הקצה. וציין שענין זה מבואר בארוכה במאמר אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע (אך שכחתי איזה מאמר הזכיר).
בין הדברים התבטא: ״לא ידעתי שמדייקים כל כך בדבריי!״, ושאל הרב יצחק הענדל ממונטריאול שאולי משום זה יהי׳ נכון אם יכנסו החוזרים לכ״ק אדמו״ר שליט״א לחזרה (כמו שהי׳ נהוג אצל כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ), וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א (בהצביעו על התמימים): ״הם מדייקים בדבריי, לא אני״. ושאל הרש״ג שאולי יכנסו לכל הפחות לחזור את עניני המאמר לידע אם אכן הבינו נכון? וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״לכן הנני אומר מראי מקומות בהמאמרים, שיוכלו לעיין לבד״ (מיומן א׳ התמימים).
בעת הסעודות, אמר שענין התכללות המבואר כאן, מיוסד על ד"ה ואלה שמות פר"ת. ״ביום א׳ דחג השבועות בעת הסעודה שאל הרש״ג, שבהמאמר ד״ה וכל העם התבאר שההתכללות ד״עושה שלום במרומיו״ היא למעלה מהתכללות המדות, ובד״ה וידבר גו׳ אחרי מות תרמ״ט (שנדפס בקונטרס בפ״ע בשנה שעברה) מובא משל להתכללות המדות מהענין דעושה שלום במרומיו. והסביר כ״ק אד"ש בארוכה הפלאת הביאור שבמאמר זה (ד״ה וכל העם) לגבי המבואר בכ"מ, שישנו הענין ד״עושה שלום במרומיו״ כפי שהוא מצד מדת התפארת כו׳, וכן מדובר איך שהוא מצד מדת האמת המבריח מן הקצה אל הקצה. וציין שענין זה מבואר בארוכה במאמר אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע (אך שכחתי איזה מאמר הזכיר).
בין הדברים התבטא: ״לא ידעתי שמדייקים כל כך בדבריי!״, ושאל הרב יצחק הענדל ממונטריאול שאולי משום זה יהי׳ נכון אם יכנסו החוזרים לכ״ק אדמו״ר שליט״א לחזרה (כמו שהי׳ נהוג אצל כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ), וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א (בהצביעו על התמימים): ״הם מדייקים בדבריי, לא אני״. ושאל הרש״ג שאולי יכנסו לכל הפחות לחזור את עניני המאמר לידע אם אכן הבינו נכון? וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״לכן הנני אומר מראי מקומות בהמאמרים, שיוכלו לעיין לבד״ (מיומן א׳ התמימים).