סיכום:
כריתת ברית בעבודה פשוטה דאמירת אותיות 

כריתת ברית דנח ואברהם היה על ידי סימן גשמי (קשת, ברית בין הבתרים), כי היו על קיום העולם ועל הכניסה לארץ, ברוחניות הוא הכריתת ברית על תומ"צ. משא"כ כריתת ברית דמשה, היה על ענין התשובה שלמעלה מהעולם, לכן לא היה לה אחיזה בגשמיות העולם. בעבודת האדם הוא החילוק בין "מודה אני" (נח) ותפילה (אברהם) לעבודת התשובה (משה). לכולם צריך שיהיה כריתת ברית למעלה מטו"ד. גם קיום העולם ועבודת האדם אינה מכרחת ואינה בערך לבל"ג דלמעלה, לכן צריך לכריתת ברית. 

כל זה קשור לר"ה, "אתם נצבים היום (ר"ה) כולכם גו' לעברך בברית", כריתת ברית מחדש להמשכת המלוכה ע"י עבודה ד"אתם נצבים", שכל עניני עבודה מ"ראשיכם שבטיכם וגו'", שהוא עבודה דטו"ד ולמעלה מטו"ד, עד "חוטב עציך ושואב ממיך", עבודה פשוטה באמירת אותיות התורה, "נצבים היום כולכם" בשווה.