תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשכ"ה
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
בכי וחרטה מירידת הנשמה
בכי וחרטה מירידת הנשמה
ע"י תשובה עולה "על אברתו" למעלה מרמ"ח אברין דמלכא, כי נתעורר ברחמים רבים כנשר גם לעולמות העליונים, (בד"ה אתם נצבים עדר"ת כולל "כל העולמים" גם שמיטה ויובל) ועל צדיקים, מצד העלם שבהם, "בבכי יבואו", תשובה וחרטה מצד ירידת הנשמה בגוף. גם כאו"א מישראל ע"י עבודה ויגיעה מגיעים לפני הוי'. עד לעצמות, ומתנהג עימם כנשר שנושא את בניו ואומר מוטב שיכנס החץ בי, אף שזה קשה אצל הקב"ה, מ"מ מתנהג עם בנ"י באופן שלמעלה מחשבונות.
בענין הבכיה והחרטה, מביא מהמשך וככה תרל"ז:
כמשל האדם שרוחץ בנהר והתחיל לטבוע כו' שמתחרט למה הלך לרחוץ [וכנראה שזהו המקור לסיפור החסידים אודות גוי מוויטעבסק שהתחיל לטבוע והתחרט למה הלך לרחוץ כו'], דוגמתו בנמשל הו"ע ירידת הנשמה בגוף בעוה"ז במים רבים שהם טרדות הפרנסה כו', וכידוע שהענין דטרדות הפרנסה, שירא פן יחסר לחמו וכו', הוא ההתחלה לכל עניני ירידה כו', ועל זה צ"ל ענין התשובה, חרטה כו', עד לאופן של בכי'.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
״דיברנו כבר בהתוועדות בקיץ שהקביעות בשנת תר״מ היתה כמו שנה זו (תשכ״ד) ובמילא פרשת האזינו קראו בשבת י״ג תשרי, ויש מאמר משנה זו שהנשיא אז הי׳ אדמו״ר מהר״ש וכל המשכות בנשיאי חב״ד הוא על ידי תורה, ממאמר זה יש רק רשימה שנדפס בהמשך יונתי תר״מ, ואומר שם כנשר יעיר קנו וגו׳״ (שיחה שם). הנחה חלקית.
״דיברנו כבר בהתוועדות בקיץ שהקביעות בשנת תר״מ היתה כמו שנה זו (תשכ״ד) ובמילא פרשת האזינו קראו בשבת י״ג תשרי, ויש מאמר משנה זו שהנשיא אז הי׳ אדמו״ר מהר״ש וכל המשכות בנשיאי חב״ד הוא על ידי תורה, ממאמר זה יש רק רשימה שנדפס בהמשך יונתי תר״מ, ואומר שם כנשר יעיר קנו וגו׳״ (שיחה שם). הנחה חלקית.