סיכום:
"אתם נצבים", גם מי שחטא

בר"ה כל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורן הראשון עד "לפני הוי'", גם הפחות במדריגה, "חוטב עציך", כפירוש אדה"ז, שצריך לחטוב (אויסהאקן) את העצות דרבות מחשבות בלב איש, "ושואב מימיך", לשאוב (אויסשעפן) מים המצמיחים כל מיני תענוג. אף שישנם חילוקי מדרי', מ"מ כולם ניצבים לאחדים כאחד, כי כולם צריכים זה לזה, כמשל הראש שצריך לרגליים לא רק להליכה חיצונית, אלא גם לרפואה פנימית.

כל זה ע"י כריתת ברית והתקשרות קוב"ה וישראל ע"י יגמה"ר, "למען הקים אותך היום לי לעם", ואינו תלוי במצב האדם, גם למי שחטא, ומוסיף הצ"צ פי' "נצבים" לשון ראש וקצין, נצב מלך, ישראל, כי שרית עם אלקים, שכל אחד שר ומושל על אלקים, על נה"ב והגוף בבחי' אתהפכא, למעלה מיעקב, אתכפיא. אזי מלך שמו נקרא, תמליכוני עליכם, כי נעשה בחפצו כל.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש