רקע:
כהקדמה ובסמיכות לאמירת המאמר, כאשר רצינות ודביקות מיוחדת נראתה על פני קדשו פתח וסיפר: בתקופת המהפיכה ברוסיא לאחרי מפלתו של הקיסר, הורה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע להחסידים להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. ובהתאם לכך הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהי' מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה – שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו – ראה אנשים עומדים ומכריזים "הוּ-רַה", ועמד גם הוא והכריז: "הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע"... כל המסובים עמדו והכריזו בהתרגשות: "הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע". ומיד לאח"ז פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר את המאמר. 
ראה ב"פתח דבר" למאמר הנדפס בקונטרס הנ"ל, ש"אמירתו היתה קשורה, כנראה, עם המאורעות שאירעו בתקופה ההיא עד למפלתו של המושל דמדינה ההיא שהי' צורר ישראל כו'". 
אחרי המאמר צוה לנגן ניגון שלש תנועות, וניגון אדמו"ר הזקן ד' הבבות (וצוה לכפול בבא הרביעית – ג"פ). "ניע זשוריצי כלאָפּצי".