בגלות הכי קשה פועלים ד' לשונות של גאולה 

האבות הן הן המרכבה וירשו לכ״א מישראל בחי' זו שהיו מרכבה כל ימיהם. בכחו של כאו״א שיהי׳ אצלו הענין ד"וארא" כמו לאבות ממש בכל עת, הן בימות החול והן בשבת וגם בשבת שבתון, ובין אם הוא ראשיכם שבטיכם ובין אם הוא חוטב עציך ושואב מימיך. שבכ״א יכול להיות הגילוי דוארא שבכל ג׳ האבות. ולבוא לד' לשונות של גאולה כנגד ד' מדרגות בתשובה. יציאה ממצב הפכי. לפני כל המשכה מלמעלה בתומ"צ, צ״ל הקדמת התפילה, העלאה מלמטה למעלה, כי תפילה ענינה העלאת הנשמה, ענין התשובה. זה שייך בכל הגלויות, ובפרט בגלות האחרון, שבו נאספו השיריים של כל הגלויות, וכמו שרואים במוחש שגלות זה האחרון הרי הוא גלות הכי קשה שלא נתגלה קיצו. 

ע״י העבודה פועלים גילוי הקץ, ולכן דוקא אז נתגלה היפוצו מעינותיך חוצה, שזה מאיר את חושך הגלות. ופועלים ד׳ לשונות של גאולה, שהם כנגד ד׳ אותיות שם הוי׳ .. עד שיגיעו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, למעלה מענין העליות. דכל זה יהי׳ אצל כאו״א מבני ישראל, ויישרפו שיירי הגלות (און ס׳וועט פאַרברענט ווערן די שיריים פון גלות), כמאמר בעל ההילולא דיו״ד שבט.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש