תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ד
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
מעלת וכח תפילתו של מרדכי היהודי
אמר משה רבש"ע במה תרום קרן ישראל אמר לו בכי תשא ל' הרמה. מעלת מרדכי בענין התפילה. אף שעיקר מעלתו תורה, שהי׳ ראש הסנהדרין ומאנשי כנה"ג, מדגיש מעלתו בתפילה, איש יהודי ל' הודאה, הכופר בעבודה זרה שייך לתפילה שמתבטל כעבד לפני רבו, משא״כ בלימוד התורה צריך להיות בתוקף המציאות, מאן מלכא רבנן.
מעלת וכח תפילתו של מרדכי היהודי
אמר משה רבש"ע במה תרום קרן ישראל אמר לו בכי תשא ל' הרמה. מעלת מרדכי בענין התפילה. אף שעיקר מעלתו תורה, שהי׳ ראש הסנהדרין ומאנשי כנה"ג, מדגיש מעלתו בתפילה, איש יהודי ל' הודאה, הכופר בעבודה זרה שייך לתפילה שמתבטל כעבד לפני רבו, משא״כ בלימוד התורה צריך להיות בתוקף המציאות, מאן מלכא רבנן.
ברכה ל' המשכה בגילוי ובפנימיות ומתאחדת עמו, דעת מתאחד עד שנעשה למציאות חדשה. משא״כ בהודאה מתבטל למה שלמעלה הימנו. הוי׳ ואלקים, סוכ"ע וממכ"ע. בהוי׳ למעלה מהעולמות אין שייך ההבנה והשגה וצ"ל הודאה, שמתבטל ממציאותו. משא"כ ברכה בשם אלקים, המשכת האור למטה עד שמתאחד עם המקבל. בלימוד התורה בהבנה והשגה, הוא בתוקף המציאות דמלך ומתקשר עם נותן התורה, ונעשה למציאות אמיתית, משא״כ בתפילה הוא בביטול והעדר המציאות.
עיקר מעלת מרדכי הי׳ בתורה, ע״י הביטול דהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו, נעשה אצלו הרמה והגבהה גם בחכמתו ותורתו, שנעשה בעה"ב על התורה, כמ״ש ויעבור מרדכי, שעבר על דת ופעל גם בהשגה שבתורה, ואמרה לו אסתר "זקן שבישראל" שקנה חכמה. ע״י תפילה דוקא, שנתעלה בהעדר המציאות נעשה הרמה גם בתורתו. לאידך גיסא, האיר בתפילתו ע״י התורה. וזהו איש יהודי, ב׳ בחינות בהודאה, א' דמודה אני מיד בקומו בבוקר, ב' במודים, ההודאה לאחר התורה. זהו כי תשא את ראש בני ישראל, דע״י התפילה פועלים הרמה והגבהה גם בהראש, שהו״ע התורה כנ״ל.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
[שנה זו לא היה מאמר על פורים. בש"פ תשא, שושן פורים היה מאמר ד"ה כי תשא בו מבאר הפסוק איש יהודי. ראה ד"ה איש יהודי תרצ"ב]
לכללות המאמר, ראה ד״ה איש יהודי תרצ״ב.
לכללות המאמר, ראה ד״ה איש יהודי תרצ״ב.